Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 71

Rekonstruktion eines Responsums usw. 71 לכו ככתוב תכין דגנם כי כן וגד ואיטי וי, יכין צעדו ואומר7׳4 מי יכין לעורב צירו 42(הלכך כל דברי כסף וזהב אשר תשיג יד שמעון זהו המצוי לו וחייב לערבהו48 עם ממון השותפות כי זה פירוש ומ״א יתהי״א ל״ה פו״ק דל״ך כאשר ביארנו ואם לא נמצא לו כסף וזהב אשר תשיג יד שמעון זהו המצוי49 לו איבו הייב למכור את ביתו שדהו עבדו ואמתו שורו וחמורו כאשד אותו ראובן טוען כי אני שותפך בכל קנינך כי פטור הוא מזאת ואשר צוינו ופסקנו אין לזוז ממנה.) .s. z הילכך50 כל דנרי כפף וזהב הנמצאים לשמעון ח*יב להטילם עם האלפים זהובים ויהיו כולן קרן שלו בשותפות זו אכל אס היו לו בתים שדות וכרמים אינו חייב .g. M למוכרם ולהטיל כשותפות זו להיותם קרן51 | וכאשר שנו רבותינו להלן אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו. umso mehr als von S. Z. g. E. von דבר השלישי (unserer Edition) auf eine obenstehende Erklärung "״שיזדמן לו הקב״ה Bezug genommen wird; s. auch Anm. 60. Die davor befindliche Lücke wurde durch Punkte kenntlich gemacht. Der Bearbeiter des Responsums G. M. hat den Gedankengang Saadjas nur höchst unklar erfasst; er spricht daher von einer Interpretation von מא יתחיא usw. durch Simon im Sinne von ״wenn er will“. Darüber, dass eine derartige Untersuchung im Responsum unmöglich stehen konnte, siehe Anm. 42, 2. 46) G. M. liest fälschlich יותן, ein Schreibfehler veranlasst durch das nachfolgende יתן. 47) Der folgende Yers steht sowohl in G. M., wie in G. H.; s. auch Anm. 45. 48) Im Druck steht sinnlos לעכבהו. 49) Im Druck steht זה והמצוי; dies gibt natürlich keinen Sinn. Yielmehr muss das ו nach oben gezogen werden, so dass sich ergibt: זהו המצוי, was dem kurz vorher Stehenden זהו המצוי gut entspricht. — Mit den voraufgehenden Worten: אשר תשיג יד שמעון זתו המצוי lässt sich ein Sinn nicht verbinden, sie sind vielmehr eine Glosse und der Text muss lauten: ואם לא נמצא לו בלף וזהב אינו חייב. Die Einschiebung der Worte erklärt sich daraus, dass ein Abschreiber durch die hier, wie oben, stehenden Worte כפף וזהב irregeführt wurde. bC) Der Text (S.Z.) hat אלא. Die Aenderung ist eine Folge der Ein- Schiebung des vorher Stehenden. 61) Die folgende Begründung wurde dem aus G.M. in Petitschrift abgedruckten Teile entnommen und dem Text vcn S.Z. deshalb eingefügt, weil die dort mitgeteilte Entscheidung einer Begründung bedarf, an der Echtheit der von G.M. gebrachten zu zweifeln, aber ein Grund nicht vorliegt. Dass sie in S.Z. nicht sieht, hat seinen Grund wohl darin, dass S.Z die Begründung des positiven (ersten) Teiles des Urteils wegen ihrer Länge nicht aufnahm und deshalb auch die des negativen (vorliegenden) Teiles fortliess, obwohl sie nur kurz ist.