Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 66

66 Rekonstruktion eines Responsums usw. זהובים ומ״א יתהייא ל״ה פו״ק דל״ך ראובן טוען כי דבר זה משמיע32 שכל ממון שיש לשמעון חייב לערבו בשותפות זו ושמעון אומר איני חייב להוסיף על שלשת אלפים זהובים של ראובן אלא אלפים זהובים בלבד והמשפט בדבר זה לא כדברי ראובן ולא כדברי שמעון33 | ואם כן היה הדבר כך הוא הדין כל כסף וזהב אשד .H echt zu sein. Denn die Wendung אם בז היה הדבר כך הוא הדין fiodet sich bei Saadja wiederholt, vgl. Möller Oenvr. S. XXXVI; wir nahmen deshalb diesen Passus in den Text auf.-G.M. hat eine völlig andere, glossierte La., wie sich durch Vergleichung mit der von S. Z. und G. H. ergibt; siehe auch Anm. 85 und 42. Sie lautet:!אבל דבר אשר היתה כוונתו של שואל לשאול עליו בייחוד הוא העני השלישי אשר התנה ראובן על שמעון לדעסיף על ג' א:*פים (מאתים) זוז של ראובן אלפים (מאה וחמשים) זוז של שמעון ומ״א יתהי״א ל״ך פר׳ק דל״ך. ועל זאת ראובן ושמעון חולקים ועכשיו ראובן אומר אני שותפך בכל קנינך ושמעון אומד לא כי נשתתפתי עמך בממון ידוע ולא יתהי״א לי דבר להוסיף על שותפותך חוץ מאלפים (מאה וחמשים) זוז. בזאת שאלתם להודיע אתכם הדין עס מי כך ראינו שאין המשפט לא כדברי זה ולא כדברי זה לא כדברי ראובן שאמר לשמעון אני שותפך בכל ממונך כמו שמפורש ולא כדברי שמעון שאמר נשתתפתי עמי שאמור בהן (im Text steht בממון ידוע אבל המשפם בהציע דברי השותפים (השותפות כי יטול שמעון לאמצע אלפים (מאה וחמישים) ומ״א יתהי׳־׳א ל״ך פד׳ ק דל״ך שמשמע דבר זה כי כל דנרי כסף וזהב אשר תמצא ידו יתר על אלפים (מאה וחמשים) זוז (in G.M. steht falsch יטילם לאמצע ואע״פ שנאמרו... (אז; Fortsetzung siehe Text bei Anm. 85. — Da G. M. einwandfrei נאמדו liest, so ergibt sich hieraus, dass auch in G. H. die Lesung sicher נאמרו ist und nicht נאמרו, was Harkavy in Anm. 3 für möglich hält. — Statt שמשמע steht im Druck ומשמע; diese Lesart ist jedoch unrichtig. Denn einmal fehlte dann der Nachsatz zu אבל חמשפט, was bei dem klaren Satzbau des vorliegenden Responsums nicht der Fall gewesen sein kann, sodann stünde überflüssig: כל דגרי כסף וזהב . . . Diese Schwierigkeit wird jedoch behoben, sobald statt ומשמע gelesen wird שמשמע. Dann stellen die Worte אבל המשפט bis יטילם לאמצע die Entscheidung dar, die nun Saadja im folgenden begründet. Die unbedingte Richtigkeit dieser Konjektur zeigt die La. von G.H.: ואם כן היה הדבר כך הוא הדין כל כפף וזהב אשר תמצא יד שמעון (יוסף) ... Also erst Entscheidung, dann Begründung! 81) Die Nummerierung der דברים erfolgt ohne Rücksicht auf die benutzte Rezension (Uebrigens haben G. ET. nnd G. M. statt דברים stets ענינים.) Von Punkt II (הדבר השני) an besteht deshalb eine solche Uebereinstimmung nicht mehr; die ursprüngliche Nummerierung wird in den Anmerkungen vermerkt werden. 3'2) Die La. im Druck ist korrumpiert: statt משמיע steht משמט. Müller, Oeuvr. S. 110 bringt משמיע, ohne anzugeben, dass La. von S.Z. falsch ist. 38) Soweit der Text von S.Z. Dort folgt sofort die am Ende dieses Abschnittes (bei Anm. 60) abgedruckte Entscheidung; das Nachstehende ist G.H. entnommen. Die Entlehnung des folgenden (G.M. -j- G.H.) ist nötig,