Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 63

Rekonstruktion eines Responsums usw. 63 כל ואחד מנהמא מן וציעה אן וקעת ואנה מתי גרת עלי שמעון14 חילה מן רגל בעינה סמי פי אלאתפאק פ• מאל יאצדיה מנה עלי גהה קרץ או הילה או גטרסה פלים ילזם ראובן14 מנה שי בתה והו לאזם לשמעון14 קל אם כדג,־ וראובן14 כדיי מן ז־לך לא ילזמד. מנה שי ולא סבב ולראובן14 ענד שמעון14 סוי אלמאל אלמקדם 1כרה ודיעה אשתופאהא מאלא נירא ידפעהא אליה מתי טלבהא מנה ליל או נהאר לא ידאפע בהא ולא יחתנ פיהא בחנה או כתב עליה בהא או בבעצה ספתנא דפע ד־לך מן וקתה וסאעתה ואן אחריות אלודיעה עלי שמעון16 עלי מא תבת מן קבלהמא ואבטל כל מודע. וכתב18 שמעון כתב ידו וקנו ממנו העדים בחיזוק נמוד וחתמו ונתעסק שמעון s. במלאכות הרבה מתחלת השותפות ועד עכשיו כעשר שנים והרויח הרבה וקנה ממנו קרקעות19 ועכשיו תבעו ראיבן ואמר לו חן לי חלקי מכל מה שהדוחת ומכל מה שקנית מנכסים מקרקעי ומטלטלי אחר השותפות ועשה עמי חשבון על מה שנטלת טזהובים ומה שנטלתי אני והשלם לי היאוי לי לפי מה שהתנינו אמר לו שמעון אין ראוי לך אלא חלקך מריוח חמשת אלפים זהובים בלבד ושאר מה שהתעסקתי בו בממוני ובממון אחרים והרוחתי בו אין לך בו חלק אמר לו ראובן והיאך יהא זה והכל יהא לאמצע וכל מה שעשית בממון זה במעשים ומלאכות הרי הוא בכלל 21התנאי שהתנינו בשטר צר״ף ונהבד״ה ותגרא״ת וגי״ר דל״ך20 ובאמרו וגי״ר דל״ך הרי כל מה שעשית לאמצע והריוח בינינו לפי מה שהתנינו ועוד שאיני מניח אותך ליתן מן הממון שבידך אלא למי שיש לו ראיה שאתה חייב כדי שלא תבריח ממני ממון השותפות ותתן אותו לקיוביך. ihrer wurde stets die im Texte stehende gewählt. — Allerdings ist לך anstelle von לת nicht falsch, wie Müller (ebenda) behauptet, der glaubt, dass überall die dritte Person stehen müsse. Hatkavy (Oeuvr. S. 132, Anm. 4) beweist demgegenüber, dass im Hebräischen der Wechsel von der dritten zur zweiten nicht seiten ist. IR) Das folgende stammt aus S. Z. Der Text stellt eine U e b e r - Setzung der Anfrage dar, weil, wie oben ausgeführt, der gesamte Tat• bestand arabisch abgefasst war. 9נ) Die letzten drei Worte wurden auf Grund des Zitates aus dem Tatbestand in דבר שלישי (מדה שניתן hinsuergänzt. 20) Die in S. Z. folgende ungenaue Erklärung der arabischen Worte mit מלאכת שולהנים וכיוצא בה ושאר סחירות וזולת זה wurde fortgelassen; denn sie ist zweifellos erst ein späterer Zusatz, da der Fragesteller die von ihm im Vertrag gebrauchten Worte nicht selbst erklären wird, in der Vertragsurkunde aber der erklärende Beisatz natürlich nicht hatte stehen können. Im Ergebnis ebenso Müller, Oeuvr. S. 107, Arm. 5. 21) Die in S Z. stehende üebersetzung: וזולת זה wurde (aus dem in der vorigen Anmerkung genannten Grande) durch das arabische Original ersetzt.