Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 62

62 Rekonstruktion eines Responsums usw. [אלפים16] ומא יתהיא לה פוק דלן־17 ויעמל בה פי אלצרף ואלגהבדיד, וגיר דלך מן סאיר אלתגאראת כמא דוקא (רזקא?) מן פצל פלראובן14 מן דרהם כד־י רכד״י [שני שתותים ומחצה16] ולשמעון14 כדיי וכדיי [חצי זוו וחצי שתות16] וכדלך ילזם וכן אין לראובן (ליעקב) מזה דבר ולא גרמא. וחוץ מהממון הנזכר יש לראובן (ליעקב) עוד אצל שמעון (יוסף) פקדון שנתן לו בממון אחר (על מנת) שיחזירנו לו בכל שעה שיתבע ממנו ביום או בלילה לא ידחנו לזמן אחר ולא ידרוש ממנו ראיה. או כתב לו בזה הסך או בחלק ממנו דיוקני ונתן לו תיכף. ואחריות הפקתן על שמעון (יוסף) כמו שהתנו ביניהם :ובטלו כל מודעות 11) Der Tatbestand (die Anfrage) lässt sieb durch Ineinanderarbeiten von G. H. und Stöcken von S. Z. auf den Saadja vorgelegten Wortlaut zurückführen. Wir stellen dabei fest, dass G. H. nur das, was in S. Z. nur inhaltlich oder ungenau enthalten ist (so die Urkunde) oder fehlt (so im letzten Passus die erste Frage), genau wiedergibt. Deshalb fehlt dort auch, weil in S. Z. gut überliefert, der dritte Absatz der Anfrage. r2) Der Wortlaut des ersten Teiles der Urkunde deckt sich ausser kleinen Abweichungen mit der Rezension G. H. S. Z. gibt nur den ersten Teil bis יטלו שניהם חלק בו und auch diesen nur unklar wieder. Der folgende wurde offensichtlich deshalb fortgelassen, weil er für das Gesellschaftsrecht unerheblich ist, und die die Gaonenresponsen nach Materien ordnende Ausgabe S. Z. im vorliegenden Kapitel nur das Gesellschafts- und Miteigentumsrecht behandelt. — Bezeichnend ist, dass G.M. diese Frage in der Antwort behandelt, ohne sie im Tatbestand angeführt zu haben. 13) Die Anfrage lautet bei G. M.: ראובן ושמעון נשתתפו והטיל ראובן לכיס מאתים דינר כדי שיוסיף עליהם שמעון מאה והמשים דנרין ומ״א יתתי״א ל״ך פו״ק דל״ך ויחסר בהם והריוח יהיה השליש לראובן ושני שלישים לשמעון וכן מן ההפסד כמו שהתנו על הריוח והתנה ראובן על שמעון כי אם יערים יהודה עליך בשום ערמה ויטול ממך ממון שאהיה פטור מן הפסדו ועכשיו טוען ראובן לשמעון כי אני שותפך בכל ממונך ושמעון אומר לא כי לא נשתתפתי עמך אלא על הקרן הידוע ולא יבולתי להוסיף על הקרן שלך אלא מאה וחמשים דנרין ילמדנו רבעו האיך הדין: S. Z. liest: ושאלת ראובן נשתתף עם שמעון ונכתב להם שטר וזה נוסחו קנינו מן שמעון ביום פלוני במתא פלוני שיש לראובן בידו שלשת אלפים זהובים על תנאי שיוסיף שמעון עליהם אלפים זהובים ומ״א יתהי״א ל׳־׳ך פו״ק דל״ך [Die folgende Erklärung כלו, ומה שיזדמן לו יותר על זה ist Glosse, s. auch Müller, Oeuvr. S. 110, Anm. 8] ויתעסק בהם בענין שמתעסקים שולחנים ובסתורות אחיות ומה שמסייעין מן השמים יטול ממנו ראובן שתי שתותים ומחצה מכל זוז ושמעון חצי זוז וחצי שתות ובענין זה יתן כל אחד מהם מן ההפסד אם יאירע: u) Für יעקב und יוסף der Vorlage wurde entsprechend der Namensbezeichnung von S. Z. (und G. M.) ראובן und שמעון eingesetzt. 15) Diese Worte stehen nur in S. Z. 1R) Die Werte entsprechen den Angaben von S. Z. In G. H. fehlen sie vollkommen; siehe auch Anm. 80. — Zu den Werten von G.M. s. Anm. 8. 17) In den drei Rezensionen finden sich verschiedene Schreibarten. Statt