Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 61

Rekonstruktion eines Responsums usw. 61 Vorlagen aufgenommen worden sind, die nach Ansicht des Herausgebers von Saadja selbst stammen; ihr Ursprung wurde durch einen Hinweis am Rande markiert. Alle Glossen und Bearbeitungen sind in die Anmerkungen verwiesen worden, mit Ausnahme einer, allerdings umfangreichen, Glosse von G.M., die aber durch Einklammern und Petitschrift als solche kenntlich gemacht wurde. Dem Texte ist S.Z. zugründe gelegt worden, und Fehlendes oder Lücken (z. B. die Entscheidung auf drei Punkte des Tatbestandes) wurden aus G.H. ergänzt; G.M., das, wie bemerkt, gegenüber G.H. wenig Neues enthält, ist nur im ersten Punkte, wo es die Begründung ausführlicher bringt, benutzt worden. Auch für die Anfrage (שאלה) wurde daher sowohl S.Z. als auch G.H. verwandt, weshalb diese — für den Leser freilich störend — aus hebräischen und arabischen Teilen bestehen musste, obgleich sie im Original nur arabisch abgefasst war. Ferner wurden aus den fünf Punkten von S.Z. im ganzen deren acht, und darum konnte die Reihenfolge der einzelnen Punkte in diesen Rezensionen nicht immer ein gehalten werden. Im übrigen sei nochmals auf die Begründungen in den Anmerkungen zum Texte hingewiesen. * [Die Uebersetzung des Textes und die den Inhalt erläuternden Anmerkungen folgen hinter diesem; alle auf seine Reinigung und Feststellung bezüglichen Noten wurden ihm selbst beigefügt.] Text. :ראובן13,12,11 ושמעון14 אשתרכא וכתבא נינהמא כתאבא פי הדיה אלשרוט* g. אקנינא מן שמעון14 יום כדיי [בסתא פלוני15] אן לראובן14 עניה ופי ידה דראהמא מעלומא [שלשת אלפים16] דפעהא אליה עלי אן יציף אליהא שיא מעלומא *) Harkavy (S. 340) übersetzt folgendermassen: .ראובן (יעקב) ושמעון (יוסף) נשתתפו וכתבו ביניהם כתב באלה התנאים. אקנינא מן שמעון (יוסף!) ביום פלוני שיש לראובן (יעקב) אצלו ובידו כך ידוע שנתן לו בתנאי שיוסיף עליו עור דבר (סכום) ידוע ומה שיזדמן לו יותר מסכום זה ויתעסק בזה בחלוף מטבעות בתחבולות בשאר עניני סחורות וכמת שיהא ריוח ימול ראובן מכל דרהם כך וכך ושמעון כך וכך. וכן אם יקרה הפסד יטלו שניהם חלק בו. ואם יזדמן לשמעון(ליוסף) שיפסיד על ידי הערמה מאיש (ששמו נקרא לדוגמא בכתב התנאים) בממון שיקח ממנו בדרך הלואה אי הערמה או עזות (שיהטוף ממנו) אין לראובן (ליעקב) הלק בהפסד זה כלל והוא בולו לשמעון(ליוסף) אם יהא מעט ואם הרבה