Jeschurun · 1926-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1926) · p. Seite 23

Eine messianische Bewegung usw. 23 früher, als Er es beabsichtige, herbeibringen. In babylonischen Quellen würde diese Homilie in einer anderen Gestalt gelehrt und tradiert. Hier heisst es: ג׳ שבעות חללות למה? א חת שלא יעלו ישראל בחומה/ ואחת שהשביע הקב״ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם; ואחת שהשביע הקב״ד, את האומות שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי (B. Ket. lila). Hier wird auf drei Stellen im H. L. bezuggenommen. Nebst den oben bereits angeführten, noch auf 8,4. Die zwei letzten Punkte stimmen gut mit der midraschisehen Version überein. Was bedeutet aber der Ausdruck: שלא יעלו בחומה?, und worin unterscheidet sich dieser Schwur vom ersten? Die Erklärer sehen in diesem Ausdrucke den Gedanken, dass Israel nicht wie eine geschlossene Mauer, in militärischen Formationen aus Babylonien nach Palästina ziehen sollen (vgl. Bacher, APA. 1,349 u. 431, ferner MGWJ. 1885, 446)* In diesem Falle müsste man allerdings כחומה erwarten und auch emendieren. Zweitens, wie verhält sich der erste zum zweiten Schwur? Der Schwur muss irgend etwas bedeuten, was vom zweiten Schwure völlig verschieden ist. Wir haben noch eine dritte Version unserer Stelle, die höchst beachtenswert ist, ד״א ארבע שבועות השביע הקב״ה את ישראל; אחת שלא יגלו את הקץ; ואחת שלא יגלו את העיבור, ואחת שלא יעלו לא״י בחומה... ואחת שלא ימרדו במלכיות (vgl. מדרש שיר השירים, ed. L. Grünhut, Jerusalem 1897, 28 a). Hier ist die Agada anonym und erklärt vier Schwüre. Tatsächlich finden wir viermal השבעתי im Hoh. Liede, 2,7; 3,5; 5,8 und 8,4. Zwei Worte sind im Texte zu beanstanden. Erstens שלא יגלו את הקץ, und zweitens בדדמה. Für das erstere muss wohl שלא ידחקו gelesen werden, denn die Endzeit ist keinem Menschen bekannt.1) Statt בחימה muss nach dem schwierigeren Texte בחומה gelesen werden, obwohl diese Lesart noch der Erx) vgl. pal. Kid. IV. I. 65. B. כאדם שאומר עד שיבא בן דוד, vgl. Abraham ibn Ezra 12 יסוד מורא B, ferner Jacob b. Reuben, R.E.J. 18,51 חזון למועד, Venedig 89 B, Mech. 59 B ר דברים מכוסים מבני אדם; zum Ausdruck דוחק את הקץ s. Cant. r. 2. 18 ד׳ דורות שדחקו על הקץ, es kommt aber auch der Ausdruck לגלות את הקץ vor, 8. Gen. r. 98.2 Tanh, t 58 a, ß. Pes. 5 B. wie auch לעמוד על הקץ, Eccl. r. 12.10 M. Ps. 9 d. Im Satze des R. Levi B. Ket. lila 1. שלא ידחקו für שלא ירחקו.