Jeschurun · 1925-11-01 · Heft 11-12 (November 1925) · p. Seite 99

תפוסה או תבוסה צנו »תפוסה"7, כמו שהזכרנו כי ע״ב גזרו אותה מן תפס8, ופירשוהו כמו: מת תופס ד׳ אמות לקריאת שמע וכד (סומר, מ״ג ע״ב וברכות י״ח־ע״א). דבר שגרם לבלבול גדול בהגדרת המושג, לשבושים בגוף הש׳יס בבלי וירושלמי9, ולפירושים ופלפולים שונים. וגס למסקנות שונות הנוגעות להלכה. 7) בירושלמי נזיר ס״ט מ״ג הגירסא בראשונה: תפושתו ובסוף המשנה תבוסתו/ ובגמרא שם: תפוסה. ועיין בפירוש הגאונים לטהרות הוצ׳ מקיצי נרדמיס, בעריכת דר. י. ב, עפשטיין, שמובאות שם שתי הגרסאות, אבל מר דר. עפשטיי[/ שדרכו לברר בל דבד קטן וגדול/ לא עמד על ההבדל שבין שתי הנוסחאות והוראותיהן, ולא אמר כלום ע״ז, עיי״ש עמוד 82 *'בהערותיו שם. 8) אמנם במשנה אהלות פרק ב׳; מ״ב שמדובר בה מדם תבוסה; בל המפרשים מכרתים לפרש תבוסה תערובות כיוצא מפורש שם וכן מפ״ג משנה ה׳; עיי״ש. ועיין בפירוש ר״ע מברטגורה שכתב: . . . וצריך שיטול מן העפר של הקבר בדי תפישה. אלא שהוא מביא אח״כ גם דעת הרמב״ם ז״ל דגריס תבוסה ובד. 9) עיין בסנהדרין מ׳* ח ע״א: ת״ש (אהא דאתמר האורג בגד למת אביי אמר אסור דהזמנא מלתא היא) קבר חדש מותר בהנאה הטיל בו נפל אסור בהנאה; הטיל אין לא הטיל לא, ה״ה דאע״ג דלא המיל ולאפוקי מדרבן שמעון בן גמליאל דאמר אין לנפלים תפיסת הקבר, קמ״ל. ובמסורת הש״ס מציין מימרא דרשע״ג בתוספתא אהלות פמ״ז. ועיין ברש״י ז״ל שכתב שם בד״ה ה״ה דלא הטיל... דבעי לאשמועינן דנפל תופס קברו לאוסרו אע״ג שפינהו. כל המעיין בדברים אלו יעמוד משתאה ומשתומם. דהנה האי דרשב״ג שנויה בתוספתא אהלות פט״ז ושם נאמר בהאי לישנא: רשב״ג אומר הנפלים אינן קונין את הקבר ואין להן תבוסה. והנה ענין תבוסה הנזכר כאן אינו שייך רק לצד הקרקע בעומק ולענין פנוי, כדאיתא בברייתא דנזיר ס״ה ע״א. ועיין שם בתום, ד״ה מצא פרט למצוי. ובירושלמי נזיר פ״ט; והנח כאן בסנהדרין אין המדובר בלל לענין פנוי ונטילת התבוסה או התפוסה שתהא שייכת גם א*ל נפלים, לאפו ק י מדרשב״ג; אלא כאן המדובר מענין הזמנה; ובנוסחא שוגה לגמרי מזו שבתוספתא שם. בי רק ע״י שטי הנוסחא של;,אין להן תבוסה" (או תפוסה) בלישנא שלפנינו בסנהדרין; "אין להן תפיסת הקבר" היה בה כדי לפרשה כפירש״י לאשמועינן דנפל תו פ ם קברו וכד. ומשום זה ציינתי בגליון הש״ס שלי "לולא דמסתפיגא הייתי אומר דגראה שברצון הגמרא היה לומר: לאפוקי מדרבי שמעון בן גמליאל דאמר הנפלים אינן קונין את הקבר; ואשמועינן הש״ס כאן דקבר חדש שהטיל בו נפל; קנה אותו הנפל דלא כרשב״ג דאמר דאין קנין קבר לנפל (ולא קאמר הזמינו לנפל; דלשון הטילו יותר מתאים בתור בגוד לדברי רבשב״ג האומר דאין לנפל קנין; כלומר אחר שפינהו) ואסור בהנאה כדין קבר הידוע של אדם גדול שאסור לפטתו וכשפינהו אסור בהנאה. וטעות נפלה בהעתקת (או בהבאת ה״ציטאט" מן) דברי רשב״ג בתוספתא; שבמקום הרישא של "אינן קונין את הקבר" הביאו את הסיפא שבדבריו: "אין לו תבוסה" ובשיטי לשון; רק עפ״י הזברון. דבר שהביא לזה שגדולי גאוניט עמדו לפלפל בדברי הש״ס דילן ובדברי רש״י ז״ל, ולהוציא מסקטת שאינן, בתקנט את הטסחא כמו שהיא צריבה להיות" (עיין בת,ישרוף׳ חלק העברי, שנה ד, חוברת ה׳, עמוד פ״ו דברי הרה״ג מו״ה דר. י. וויינברג שדן על דברי גמרא דילן ודברי רש״י כאן באריכות, בהביאו גם דברי בעל ס״ט ובעל ערוך לנר ז״ל). ולאחר העיון מצאתי בספר דקדוקי סופרים להרב י. מ. רביטביץ שכותב, דבכ״י וגם בש״ס דפוס סונצינו נאמר רק: לאפוקי מדרבשב״ג, וכל שאר הטסחא: דאמר אין לנפלים תפיסת הקבר, ל י תא. ומזה הוכחה ברורה; שהדברים הללו נתוספו ממדפיס מאוחר שלא דייק בלשונו, ועי״ז בודאי הגיהו או הכניסו בדברי רש״י ז״ל במקום "דגפל קונה קברו וכר, דנפל תופס קברו וכו׳. ובאופן זה דברי הש״ס