Jeschurun · 1925-11-01 · Heft 11-12 (November 1925) · p. Seite 100

100 תפוסה או תבוסה 2 ולפי דעתי הגירסא הנכונה בכל המקימות שהבאנו היא רק "תבוסה" כבי״׳רו ובשום אופן "תפוסה" בס״א. וזה כנירסת המשניות באהלות וגירסת הרמבי׳ם בפירושו. וגם פירוש המלה נכון: "תערובת,/ כמו שפירושה ביוד אצל עדן "דם תבוסה,/ ודבר אין לה עם השרש תפס בהתאם עם דברי חז״ל בסופה מ׳׳נ שהבאנו לעיל. אמנם גזרת השם "תבוסה" איננה לא בסס שפירושו התגלגל או מן בוס שפייושו רמס, ובודאי לא מן חבס כדעת הערוך, אלא מן השרש בוס ־=־ j&u> (בוש) שפירושו: "ערבב" בעיבית. ומקבלת אל (תבויש) שפירושו: תערובת10. ולקחו את השם הזה שמקורו בערבית וציינו בו ערבוב של דם שזב מן האדם כשהיה עדיין בחיים עס דם שיצא ממנו אחר שמת, או כדברי הרמב״ם דל (אהלות ב״ב מ, ב): דם ההכאה והערבוב אשר יגיר מההרונבין החיים והמות, וקראו לדם כזה דם תבוסה, כלומר דם של תערובת. וכן קראו העפר והקרקע שתחת המת שנבלע ברם ליחו ודמו ובשיו המעופש של מת בשם: תבוסה, והוא ר״ל תערובת, כי ע״ב נתעיבו בקיקע דברים שהם מניפו של מת. והס איפה כמת עצמו, וזהו שאמייו במשנה: המיצא מת וכף נופלו ואת תביסתו, ר״ל: "העפר אשר התערב בו דמו ולחותו" [של המת בשכבו עליו] כלשון הרמב״ם דל, פשוטים וברורים ואין בהם וברש״י כל תמיהא עוד. וכמו״כ עיין בירושלמי נזיר פ״ז הל' ב׳ שנאמר שם: חסר מהו שיהי' לו רקב, בשמעיבין מן הדא חסר אין לו רקב, ואין לו תפיסת הקבר ואין לו שכונת קברות. והגה דברים אלו הם הם דברי הש״ס בבלי נזיר נ״א ע״ב: תני עולא בר חנינא מת שחסר אין לו רקב ולא תפוסה ולא ש:ונת קברות (ועיין רש״י שם שפירש בדי׳ה ולא תפוסה: כההיא דתנן לקמן (ס״ד ע״ב) המוצא מת מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו ואילו הבא כיון דחסר אין צריך ליטול תפוסתו עמו) שמכאן נראה ברור, שאין תפוסה האמורה כאן במובן של תפיסת הקבר ק נ ין הקבר, אלא הכובה על העפר התיחוח שנתערב בו ליחות המת ובו/ ונראה מזה ברור שרק ע״י הגירסא תפוסה בפ״א נתבלבלו רבים ונשתבשו הגרסאות והוצאו ע״י גם מסקנות שונות ממה שהיו מסיקים אם היה נכתב בכל מקום רק הגירסא ״תבוסה״. (עיין גם ב״הישרוך שגה הב״ל חוברת ג״ד. עמוד ס״ט, הערה 1 שכתב הרה״ג מהר״י וויינברג ד״גירסת "תפוסה" מתאימה יותר לפירוש השני שנביא להלן דטעם נטילתה הוא משום דמת קבה מקומו והוא מלשון המת תופס ובו). l0) ואמנם בערבית משתמשים בשמות *Jty (בוש) (תבויש) במובן של ערבוב וערבוביא שבא אצלנו בשרש ערב ביחוד ברשון חז״ל, עיין למשל אצל Frey tag במלון הערבי״ילטיגי שלו בעיר שכותב: Commistus et confusus fuit Multitudo et coetus hom«11um; ij»q11e ex oiversis gentibus; miscelie hominum turba וכן אצל Laue במלון הע־בי־־אנגלי שלו בשרש ושמות הנ״ל: they became -mixed or confused; a mixed or confused assembly or Company, a con fused paeple והתאם לזה דברים א,, ב״ב: ותקרבון אלי כו^כש, התי־נום: וקרבתון לותי בערבוביא ובספרי שם: כולכם בערבוביא, ילדים דוחפים את הזקנים וזקנים דוחפיט את הראשים, ובמד״ר פי״ב שהיו דוחקים זה על זה ובאים אנשים ובשים בערבוביא. וכלאים פ״ה מ״א כרם שהוא נטוע עיביביא, ועוד בהרבה מקומות. והשם תערובות שמש ביתור לעירוב של שנים או של שלשה מינים שונים כמו בייוש׳ שבת פי׳ד ב,, אצל יין ו־בש ושלפלין, ובעירובין פ״ו הל' ה׳ לעב ין עירוב ביין ושמן. ואדי משום זה לא השתמשו במשניות דבזיר ודאהלות בשם תעיובת, א**א בשם תבוסת כי באן לא דברו מערבוב ש^ שני מינים והגדרתם, אלא רק בענין הערבוב כשהוא לעצמו.