Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 12 (1925)
- Issue
- Heft 11-12 (November 1925)
- Date
- 1925-11-01
- Page
- Seite 104 (sequence 9)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/2292929-2293034--08020-2301302- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
104 פירוש*ם בבבלי -קד חייב ואלו גבי מ״ד פטור מבארת הנט׳ טעם הפטור משום דמקלקל היא ואין זה סגנון הגט׳ כמבואר למעיין. ואילם לפי הנ״ל מיושב הלשין. דמ״ד חייב סובר באמת דחייב שתיים והנם׳ מבארה טעם החיוב — מוחק הוא, כלומר בכתיבה העליונה של סיקרא ע״ג דיו הוא מוחק לכתיבה התחתינה וא״ב היי טיחק וביתב בבת אחת. דהוח בדיו ע״ג דיו סטור משום דלא חידש כלום וכמו שפירש•" דל ד״ה פטור שחרי הוא כבתחילת לא כתב ולא מחק, משא״ב בסיקרא ע,;נ דיו הרי מחק את הכתב התחתון ואי כ ממילא חידש כתב חדש וחייב שתיים. קצירן של דברים הנ״ל דלמ״ר חייב הוא משום דהבתב התחתון אינו בעולם שחרי מחקו ע״י כתב העליון וא״ב ממילא חייב שתיים. ומ-ד פטור משום דמקלקל הוא בלומר הכתב העליון הוי קלקול לנכי הכתב התחתון ולא חייב משום כותב וממילא פטור נם משים מוחק דלא הוי מוחק עי׳מ לכתיב. וסבי־ת מ״ד חייב הוא דעב״ם עכשיו שנמחק הכתב התחתון הוי מתקן בכתב העליק. ולפי הנ״ל יצא לנו דין חדש דנבי נט גם בסיקרא ע׳ נ דיו הוי בחב מדינא. דאפילו מ״ד פטור הוא רק נבי שבת דהתם פטור משום דהוי מקלקל, כלומי שבכתב השני קלקל ממה שחי׳ תחלה, דבתחלה הי׳ כתב של דיו ועכשיו יש כתב של סיקיא שהיא נריע משא״ב בגט לא איכפת לן קלקול זד. דהרי לא בעידן בנט שתחי' הכתיבה מלאכת מחשבת ובעידן רק שתתי' כת־בת חדשה ולבן בכותב דיו ע״ג דיו יש מ״ר לקמן ב׳. דלרבנן •פסול הנט לפי שלא הוסיף כתיבה חדשה םשא״כ בסיקרא ע״נ דיו הרי הוסיף כתיבה חדשה. ובאמתאיתא בירושלמי שבסודא דידן: עדים שאינן יודעים לחתום רי״ל אומר רושם לפניהן בדיו והן הותטין בסיקיא והן חותמין בדיו א״ל ר״י מפד שאנן עוסקין בהלכות שבת אד מתירין את אימת איש. ומבואר דלרי״ל גם בסיקרא ע׳ נ דיו מהד בגט. ואפשר שנם מה שאמרו בבבלי מהו שיכתובו להם בסיקרא ויחתומו וט׳ לאו דוקא סיקרא אלא ה״ה בדיו והעדים חתמו בסיקרא ועיק במהרש״א שהקשה דלרב אחא הרי גם בדיו ע״נ דיו הוי כתב משים דמתקן דהשד עושה לשמה ועי״ש מה שרחק ליישב וצ״ל דסיקיא לאו דווקא1). *) במקום זה עלי להעיר עמ״ש הכרע״א בתרושיו ליישב קושית המהרש״א דאנן קיי״ל דע״מ כרתי וא״ב מה״ת לא בעי לשמה בחתימת העדים וא״ב אינו מתקן בכתב האחרון וממילא לא הוי כתב יעו״ש ודבריו תמוהים מאד דבחתימת העדים גם בלא לשמה הוי תקון, דהרי הראשונים שבתבו בסיקרא לא היו עדי חתימה והאחרונים שהעבירו בקולמוסם תקנו הרכה בזה שנעשו עדי חתימה ותקון זה עושה כתב העליון כתב כמו חקון שע״י לשבת וצע~ג.