Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1925-11-01 · Heft 11-12 (November 1925) · p. Seite 105

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
12 (1925)
Issue
Heft 11-12 (November 1925)
Date
1925-11-01
Page
Seite 105 (sequence 10)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
64% known words query
IRI
…/2292929-2293034--08021-2301301
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

£־ ביאורים בירושלמי 10$ ח. נ. תלם. ביאורים בירושלמי,). א נדרים סרק י״א. הלכה א׳. משנה. אלו נדרים שהוא מפר: נדרים שיש בהם ענוי נפש: אם ארחץ — אם לא ארחץ, אם אתקשט — אס לא אתקשט. אמר רבי יוסי: אין אלו נדרי ענד נפש. (שם הלכה ב׳.) ואלו הן נדרי ענוי נפש: "אמרה קונם סירות העולם על' וכו׳". ובנמיא נחלקו ר׳ ועירא ור׳ הילא בפירושה. ר׳ זעירא מפרש, שר׳ יוסי חולק על תנא קמא, ור׳ הילא מפרש, שר־ יוסי ל ם ר ש בא. מן המחלוקת היסודית הזאת מסיק הירושלמי כמה חילוקי דינים. ונשתרבבו כאן שגיות של מעתיקים ויתוקן אל נכין בהמשך הביאור. ודל הירושלמי: ״ר״ז פתר מתניתא: אילו נדרים שמפר? — נרדים שיש בהם עניי נפש,/ בנון ״אש ארחץ — אם לא ארחץ, אם אתקשט — אם לא אתקשט. אמר ר׳ יוסי: אין אלו נדרי ענוי נפש, אלא נדרים שבינה לבינה. אילו הן נדרי עינוי נפש בר׳ יוסי? — כשאמרה קונם סירות העולם עלי" וכאן שייך מש״כ להלן בסיום פירושו של ר׳ הילא: ותני כן: [אילו הן] נדרי עינוי נפש: אם ארחץ — אם לא ארחץ ובו/ פירוש — תניא בהדיא שלרביי חכמים אם לא ארחץ — נדרי עינוי נפש הן ובי״ז ולא כר׳ הילא. ״[על דעתיה דר׳ זעירא] רבנן אמרין: נדרי עינוי נפש הסר לה — מופר לעולם, נדרים שגינו לבינה — אינו מופר אלא כל זמן שהיא עמו. ר׳ יוסי אמר: בין נדרי עטי נפש, בין נדרים שבינו לבינה, הסר לה — מופר לעמים." סברת רבנן מסיק הש״ס פשוט מתוך סגנון השאלה והתשובה: אילו נדרים, שהוא מפר נדרים שיש בהם עינוי נפש. מכלל שנדרים אחרים ואפילו שכינו לבינה איט מפר ואי אפשר לומר, שכלל וכלל לא. לזה הקדים הש״ס בפתיחת ומדרש ״נירים שביט לבינה מניין? — תלמוד לומר: בין איש לאשתו" ועל כרחך אתה עושה חילוק זה, שנדרים שבינו לבינה אינו מפר עולמית, שאם נתארמלה או נתגרשה — חוזר הנדר וחל.!) ה״באורים בירושלמי,* הנתונים בזה לפני קוראי "היש,־רוך לא נועדו מהחכם המחבר נ״י לדפוס. במכתבו אלי כותב המחבר . ... כל אלה רשומות בחטיפה ואגב שימפא, מאי! מנוחת הנפש הדרושה למעשה הסידור ומאי! כלי מעשת שונים (ספרים ועוזיים במלאכת החפוש). לקמתי מה! שלשה גרגירים שאני מרצם לפני כ״ג. שנים הראשונים חביבים לי שמכילים באורים יפים למשניות שנסתפקו מפרשיה! בפירושן (ביהוד השניה) והשלישי חביב לי ביותר משום שנתעוררתי עליו לרגליו מכתבי כ״ג אלי, מכתבים שבשעתם היו לי לשעשועים ולמאור עינים והכריחוני במקצת להסוג ■אחור מהנחות הקודמות ובהרבה להשלים ולשכלל בניני .... אני מוסר את הגרגירים כמו שהם לקוראי הישורון ואני מקוה כי מעתה יואל החכם הצנוע להעניק לנו מפרי חכמתו וחקירתו השנונה לפרקים קרובים. י. י. וויינבערג.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.