Jeschurun · 1925-11-01 · Heft 11-12 (November 1925) · p. Seite 107

ביאורים בירושלמי 107 ק7 ב גדר פרק שלישי. הלבה הי. "משנה, מי שנזר והוא כבית הקברות אפילו הוא שם שלשים יום אק עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה. יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה"8). ט׳ התיבות האחרונית נתחבטו בהן מפרשי המשנה והתלמודים ולא העלי פירוש מרווח בה. ומשנתנו מתפרשת היטב בירושלמי אלא מחמת שנחכלבלו מטעות מעתיק טועה ב׳ ג׳ תיבות נעלם פתרונו עד היום. רב ושמואל שחלוקין הם בפי׳ המשנה, בירושלמי, שניהם אומרים: לצדרין קחני. יצא — מונה נדרות של טהרה; חור ונכנס — מביא קרבן טומאה. ובהא פליגי: רב סבר: התורה קראה לפורש מן הקבר־יטהור, ואפילו ז׳ ימי טומאתו עולין לו מן המנין. ושמואל סנר ו רק שביעי שלו עולה לו מן דמנין, כלומר: אם יצא מדין טמא מת, והיינו אחרי הדיה ג׳ וז׳ וטבילה, אף על פי שהוא טעק הערב שמש, אותו יום עולה לו מן המנין, ואם חזר ונכנס בשביעי חייב קרבן .טומאה. והחידוש הוא שיום ן' נמנה לשלשה: לשביעי של טומאה ראשונה, לראשון של־ טהרתו וגם (אם חזר ונטמא) לראשון של טומאה שניה. וה״ג. ״רב אמר: יצא מונה לנזירות בטהרה [מיד] נכנם (בשביעי שלי) [בו ביום} מביא קרבן טומאה (בו ביום). ר׳ אלעזר אומר: לא בו ביום וכו׳ * * * * 6) ושמואל אמר ד יצא והזה שנה וטבל [מונה לנזירות בטהרה] נכנס (בו ביום מביא טומאה בו ביום) [בשביעי שלו מביא קרבן טומאה] ר׳ אלעזר אמר: לא נו ביום." המעתיק הטועה החליף דרב אדשמואל וכתב בדרב נכנס נז׳ שלו תחת בו ביום. ובדשמואל להיפך. לא הבין ג״ב דבור ״ר׳ אלעזר אימר: לא בו ביום" אהיכא קאי, והוסיף מסברא תפשיר, בין בדרב בין בדשמואל ומניא קרבן טומאה "בו ביום", שתי התיבות שהלאו את המפרשים. נ גיטין פי ה ה׳יא. "מיטב שדהו ומיטב כימו של מזיק, דברי ר׳ ישמעאל. ר׳ עקיבא אומד מיטב שדהו ומיטב כרמו של ניזק. קשיא על דר״ע: ניזוק — ואת אמר כן! (נתנזק ומשלם!) אלא רואין איזהו שדהו (צ״ל: איזה שדה) יפה לפני הניזק ושומה (צ״ל, ושמין) לה כמוה." לשון שאלה הוא: אלא מה תאמר, שמאין את העיונה המשובחת 8) המחבר כוון כעיקרי דבריו לפירוש הגאון רידב״ז (ירושלמי הוצאת ראש) אלא שהגאון ז״ל לא ירד להגיה לשון הירושלמי עפ״י פיתשו. ועיין בגליון אפרים שם שחילק בין אם'ארחץ ואם לא ארחץ (דאז כו״ע מודי דהוי ענני נפש לר׳ הילא) ובין אם אתקשט ואם לא אתקשט דע״ז אמר ר״י אליבא דר׳ הילא שאין אלו נע״ג ועפי״ז הגיה שש לשון הירושלמי יעו״ש. י. י. וו. 6) עיין בבבלי נזיר י״ט. אמרו לי׳ רב כהנא ורב יוסי לרב מאי טעמא לא מפרשת וכו׳. י. י. וו.