Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1925-11-01 · Heft 11-12 (November 1925) · p. Seite 109

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
12 (1925)
Issue
Heft 11-12 (November 1925)
Date
1925-11-01
Page
Seite 109 (sequence 14)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
65% known words query
IRI
…/2292929-2293034--08025-2301297
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

ארי* ליבוש וואגנח מאסשט־־ם. שיטות תלמודיות. דרך רבנו הרה״ג ארי' ליבוש וואגאנה שליט״א ובמו כן דיך גדולי הולגדיא בתלמוד דרך בפני עצמה היא. למעלה מכל ספק בי גדולה השפעתם לטובה בארצם מני אז ועד עתה ומסירות נפש החרדים שם ב ־נ ד כל קדשי עמנו ידועה למדי. אך לפי שרב גדולי ישראל מחדשים חדושים ומבארים באורים בגבולות יותר צרים, אין ביכלתנו לקבל עלינו אחריות שלמה עבור יסוד דעת הרה״ג שליט״א. מכל שורה ושורה נראית בקיאותו וחריפותו ולמעיין בדבריו הבא תועלת רבה — ופה שנוגע לשאלה הנזכרת, אין חפצנו כעת להכריע. המערכת. ב. מלאכה שאינה צריכה לג£1ה. א) עדן מלאכה שאינה צריכה לגופה משונה מאד מעדן דבר שאינו מתכוין מצדדים שונים. הרי לך כי כבר כהוראת העדן אין שום ספק כי יש לו מקום מינכל בעדני איסורי שבת בלבד כאשר תורה מלת "מלאכה" כעצמה, וגם הסודא בחניכה י׳ א׳ בפיסקא "הלכות שכת" תוכיח, דאיתא שם כי עדן מלאכה שאינה צריכה לגופה נרמז בתורה במלאכת מחשבת, ובאמת לא מצינו בכל הש״ס שום זכר לעדן משאצל״ג כ' אם באיסורי שבת בלבד. ב) והיוצא מזה הוא כי משפר המקומות העוסקים בעדן משאצ״ל הוא פחות מאד ממספר העוסקים בעדן דבר שאינו מתכדן. וקטנות הכמות הזאת שלה גם סבה אהדת והיא לעדן מלשאצ״ל לא יפרד לכמה ראשים ולא יצא מזביל עיקר העדן בעצמו. ג) רק מצד אחר עדן משאצ״ל קשה וגורם לעיון גדול, והוא מצד טעם העדן והוראתו. איזה מלאכה תקרא ״שאינה צריכה לגופה?״ — והנה מן הנמנע לנמרי כי לגופה ר״ל לדף הפועל או לגוף הפעול, וכל המעיין בסודות הדנעות. לעדן זה בנקל ימצא בי לגופה ר״ל לגופה של המלאכה. ומעתה יש לחקור איזה מלאכה תקיא ״אינה צריבה לגיפה של המלאכה?״ — ולכאורה היינו חושבים כי אלא לגופה של המלאכה ר״ל לא לצורך המלאכה בעצמה בי אם לצורך מת שנמשך ממנה, כמו בחופר גומא ואין צריך אלא לעפרה, כי מגמת החפירה איננה עשית הגומא בעצמה, כי אם קדן העפר. אך רגיר ההוא לא יאות לגמיי במקומות אחרים. למשל: בעדן כחם על הנר, אשר גם הוא מעדני מרשאצ״ל, המבכה טתכוין בודאי לכבות ולכבוי הוא צייך. ודד׳ק והברייתא הנ״ל היא מאוחרת הרבה וידעוה רק האמוראים האחרונים [ב״ק ז׳. ועוד ה* אמר רב אשי תניא בהדיא ופו,] ונשנתה על יסוד הברייתא העתיקה שגאט^ בה ר״ע אומר לא בא הכתוב ובו׳ לנזיקין מן העידית ודו״ק ובזה מסולקות כמה סהכחותיו ותמיהותיו של הרב דעער ז״ל. י. י. ווייבבערג.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.