Jeschurun · 1925-11-01 · Heft 11-12 (November 1925) · p. Seite 440

440 Die Einstellung des Amoraim usw. Schlange die Stammutter Eva verführt hatte85). Durch die Nichtaunnahme der Tora haben die Völker sich ihr Urteil gesprochen36). Mit klarem Blick erkannte der Meister die sittliche Schwäche der römischen Herrschaft, deren Beamte vergeblich versuchten, durch die Form des Rechts über ihre Erpressungen und die rücksichtslose Ausnutzung ihrer Macht hinwegzutäuschen87). — Aber bei alle dem vergass er nicht die Würde zu achten, die jedem Menschen zu eigen ist. Gewiss haben die Völker die Tora abgelehnt, aber die Tatsache bleibt, dass sie eigentlich für die gesamte Menschheit bestimmt ist. Jedes gttliche Wort zerteilte sich in siebzig Sprachen, damit jedes Volk es in seiner Sprache vernähme38). Die hohe Wertung eines jeden Menschenlebens 35) Jeb. 103 b אמר ר, יוחנן בשעה שבא נחש על חוה המיל בת זוהמא: ישראל שעמדו על הר פיני פסקה זוהמתן עכו״ם שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן. s6) j. Sota VII, 5 ר, אבא בר כהנא בשם ריו׳/ח והגויס חרוב יחרבו; מהורב ביטלו [Krauss chr09a31£> Urteil] איפופסין. 37) Ber. r. 76 (zu 32, 12); אריו״ח .... ואלו עינין בעין אנשא בקרנא דא זו מלכות הרשעה שהיא מכנסת עין רעה בממונו של אדם. פרן עתיר בעבדניה ארכובובוס פלך עתיר נעבדניה בליוטזס. Die Uebertragung von städtischen Aemtern war in der späteren römischen Kaiserzeit nur der Form nach eine Ehrung. In der Tat sollte sie den mit ihnen betrauten Bürgern schwere Geldlasten auferlegen. Vgl. Krakauer, Monatsschrift 1874, S. 54ff. und Bacher, Agada der pal. Amoräer I, S. 253. Pes. 118b גער חית קנה . . . א״ר חייא בר אבא אריו״ת געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד. עדת אבירים כעגלי עמים ששחטו אבירים כעגלים שאין לה בעלים. מתרפס ברצי כסף שפושטין יד לקבל ממון ואץ עושים רצון בעלים. פיזר עמים קיבות יחפצון מי גרם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם? קרבות שהיו הפצין בהן. Vgl. hierzu Bacher a. a. O. Während Bacher wie R. Jak. Reicher in seinem Kommentar Ijjun Jakob u. a. in den Worten קרבות שהיו הפצין בהן den Vorwurf der Anbiederung an die Völker sieht, sollen sie nach R. Sam. Edeles חרושי אגדה Israel vorwerfen, dass es versucht hat, mit Waffengewalt sich der Feinde zu erwehren. Beide Auffassungen sind sprachlich und sachlich möglich. 38J Sabb. 83b: א״ר יוחנן... כל דבור ודבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות; Schemot r. 28: דיו״ח אמר קול אחד נחלק לג׳ קולות והס נחלקים לע, לשון. In Schemot r. 6 (zu 4, 27) heisst es: אריו״ח חיה הקול יוצא ונחלק לע' לשון כדי שישמעו כל האומות וכל אומה ואומה שובעת קול בלשון האומה ונפשותיהן יוצאות אבל ישראל היו שומעין ולא היו ניזוקין. Ia Midrasch Tehil. 92 wird anonym gesagt: הדבור יוצא ונחלק לשבעה קולות והשבעה קולות לע׳ לשון; Jalkut Tehil. § 795 (zu Ps. 68) hat אריו״ח כל דבור ודבור שיוצא מפי הקב״ה הוא נהפך לשבעים לשון. Es bleibe dahingestellt, ob der Zusatz כדי שישמעו ובר in Sehern, r. 6 Von R. Jochanan