Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 12 (1925)
- Issue
- Heft 9-10 (September 1925)
- Date
- 1925-09-01
- Page
- Seite 90 (sequence 11)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/2292929-2293034--07913-2301191- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
■ני* עצ מזת מתיס צ בר גופתא נעא קמי רבי מנא תמן את אמר מלקט עצם והכל טהור וכאן את אמר הכין. א״ל אמור דבתרה אם התקינו לקבר מתחלה יש לו תפוסה. פירוש. דדין התפוסה הוא רק במי שנקבר בקבר מתוקן לכך דאז חייב ליטול התפוסה בין מצד טומאה ובין מצד איסור הנאה למר כדאית לי׳ ולמר כדאית ליי. אבל אם המת נפל ונקבר שם מבלי שהוכן הקבר לכך או אם נפחת הקבר לתוך שדהו אז אין לו תפוסה. לטעם הרמב״ם — משום דאין עלי׳ דין קבר כיון שלא הותקן לכך ולא נזרו על עפרו. ולטעם הר״ש — מת שבזה שלא נקבר אלא נפל ודאי שלא קנה מקומו דזה נרע הרבה מנקבר שלא ברשות, שהרי לא הוכן ולא הוזמן כלל לקבר. ומדויק לשון המשנה אם התקינו לקבר מתחלה ודו״ק. היוצא לנו מכל הנ״ל דבי} להרמב״ם ובין להר״ש נטילת התפוסה הוא רק במי שמפנה מת מקבר והוא צריך לאותו מקום לעבור בו או להשתמש בו דאז צריך ליטול התפוסה כדי לטהי המקום לפי שיטת הרמב״ם או להתיר המקום בהנאה לפי שיטת הר״ש. אבל מי שמפנה קבר מבית־הקברות אינו צריך ליטול את התפוסה. שהרי המקום טמא ואסור בהנאה בלא״ה כדין בית הקברות וא״כ אי אפשר בתקונו. ומדויק לפי״ז לשק המשנה בפ״ט דנזיר ובפט״ז דאהלות "המוצא מת וכו׳ נוטלו ואח תפוסתו" דכל דין התפוסה הוא רק במוצא מת בשדה וכמש״ל. ולענין לקבור מת אחר במקומו הנה לדעת הרשב״א (הובא בב״י שס״ד) דמותר לקבור מת אף בקבר של בנק שנאסר בהנאה משום דעל מת לא שייך איסור הנאה [עיין גם בנמו״י סנהדרין ם׳ נגה״ד בשם הר׳יי בן גיאת ז״ל] מותר גם לקוברו בקבר שלא ניטל תפוסתו. מעכשיו מובן למה השמיטו הפוסקים דין זה של נטילת התפוסה. לפי שאין לו מציאות בזמננו שהרי הכל נקברים בבתי־הקברות ובבי״ק אין חיוב בנטילת התפוסה •כמ״ש. ובמצא קכר בשדה נ׳יכ לא שייך, דהרי בארצות העמים אזלינן בתר רובא ואנו אומרים שהנמצא הוא עכו״ם וכמש׳יל בשם שו״ת מהרי״א עמיל. ובעובדא דראב״צ שקבר את אביו עפ״י צוויו בבקעה ולאחר שיתעכל לקט את עצמותיו ולא הזכיר שנטל את התפוסה (אשד ע״ז בנה הררא״ק ז״ל יסודו. עיין לעיל אות י״ט) נראה לי שלא הי׳ שום חיוב בנטילת התפוסה שהרי אבי׳ הי׳ נקבר בבקעה שהי׳ מיוחדת לכך לקבור בה מתים לפי שעה (ועיין מש״ל אות ט״ז) וא״כ לא הי׳ צורך לפנות את התפוסה דדין בקעה כדין ביה״ק בזמננו. ובעובדא דעיר קעלן הנה להר״ש בודאי אינו צריך ליטול את התפוסה. שהרי אק אנו באים כלל לפנות בשביל להשתמש במקים הקברות והמלכות הוא שעושית על דעת עצמה ולצרכייעצמה ואין לנו לחוש לה ולמעשיה שהרי אין היא גזקקת. לדינינו. ואין לאסור את ההליכה לישראל מטעם איסור הנאה של התפוסה דאק הנאת ההליכה מן התפוסה ועיין מה שהביא בפ״ח סי׳, שס״ד ס״ק ב׳ בשם תשר t אליהו. ולסי הרמב״ם אפשר שאסור לכהנים ללכת במקום שהי׳ בית־הקברות מטעס טומאתיהתפוסה וכ״נ דעת הגרד״א בתשובת חוות יאיר יעו״ש. ואולם יש פנים' לקולא עפ״י דברי הש״ך והט״ז בסי׳ שס״ם דאין.טומאת א׳־ה גוחנת בזמננו ועיין