Jeschurun · 1925-09-01 · Heft 9-10 (September 1925) · p. Seite 91

צא פנוי עצמות מתים 91 בהנהות רע״א ובס״ת ס״ק די. ולצורך מצוה ודאי מותרים הנהנים ללכת שם עיין יור״ד סי׳ שע״ב. ז. לנ) ומענין לענץ באותו ענין ע״ד הקושיא הספורסמה בהא דאמר בסנהדרין מ״ז: קברי׳ דרב הוו שקלי מיני׳ עסרא לאישתא ובו׳ קרקע עולם אינה נאסרת וכו׳ מקיש קבר בני העם לע״ז מה ע״ז במחובר לא מיתסרא וכו• וקשה הא גם בע״ז אמרינן במס׳ ע״ז נ״ד: ראם חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה וקבר נמי הרי חפיו ואמאי מותר. והנה קושיא זו בבר הקשה הריסב״א בחידושיו לע״ז ותירץ דנבי עיז הוא הלכה למשה מסיני ואין למדין מהלכה (עיין נזיר נ״ו) ותירוץ זה נראה למרן החת״ב ז״ל בתשו׳ חיו״ד של״ה דוחק גדול ונם לכאורה תלוי זה בדון מינה ומינה והוא ז״ל תירץ דהא דע״י מעשה נאסר מחובר בע״ז הוא משום דילפינין מנחל איתן שע״י מעשה שנעשה בתוכה (קבורת ע״ע או עריפתה) נאסרה קרקע עולם וה״נ בע״ז נאסיה ק׳׳ע ע״י מעשה אך זה דווקא בע״ז עצמה שהיא גופה אסורה כמו נ״א שהוא עצמו קדוש טשא״ב קבר שהוא משמש למת עכ״ל ומדבריו ז״ל נראה שרק ע״ז נאסר ע״י מעשה אבל לא משמשי ע״ו וזה תמוה מאד דהא גם משמשי ע״ז נאסר ע״י מעשה בקרקע במבואר בע״ז מ״ח. העמיד תחתי׳ ע״ז ונטלה הרי זו מותרת ועיין בי״ן ובריסב״א דבאם נטע אח האילן או גדעו ופסלו לבך נאסר האילן עד שיבטל הע״ז שתחתי׳ (ועיין שם בתד״ה גדעו) והתם הוי רק משמשי ע״ז. וראיתי להג׳ בעל ס״ט דף רט״ז: שתירץ דדווקא חלל הכור נאסר בע׳-ז משום שזה נתחדש ע״י מעשה חפירתו אבל דופנו של הבור שלא עשה בו שים מעשה נשאר קיקע עולם ואינו אסור וגם גבי קבר הדין כן שההלל נאסר אבל לא הקבר1) ועפי״ז ד.שינ על הג׳ נחלת יעקב בפי״ג דאכל רבתי דתנן קבר שפינהו מוחי בהנאה לא יעשה ממנו בית התבן וכו׳ כוך שפינהו אסור באהנאה והגיה הנ״י שצ״ל קבר שפינהו אסור בהנאה (דסתם קבר הוא של בנין) כוך שפינהו מותי בהנאה (דסתם כוך הוא ק״ע) וכתב עליו בעל ס״ט "ושנג טובא ובו"׳ ונפלאתי עלי׳ מאד דאין* יתרץ סונית הגמ׳ בסנהדרין מ״ז: דפריך שם לשמואל מהא דהחוצב קבר לאבי׳ לא יקבר מ עולמית ואמאי לא משני דהתם אסור לקבור מטעם האויר שנאסר בחפירה משא״ב באישתא בת יומא שהתיר שמואל את עפר הקרקע. ודוחק לומר דהנ׳ דקדקה מחא דתנן לא יקבר בו עולמית ומשמע דאסור אף אס חפר והעמיק 1) כמדומני ששמעתי תירוץ זה גם מהגאון רמ״ם עפשמיין שלימ״א (כשעבר דרך ברלין עי׳ם לעלות לארצנו הק׳) כשהרציתי לפניו תמצית סברתי בענין תפוסת המת הנ״ל. ואם לא יכזיבני זכרוני רצה לחדש דהתסוסה אסורה מטעם קבר כמו החלל משום דהוי כאלו עשת מעשה גם במקום התפוסה. וגם עלי׳ תסוב הקושיא שהקשיתי על הג׳ בעל ס״ט. ועל דבריו שליט״א יש לכאורה להוסין* ולהקשות עוד דאם נימא דהתפוסה אסורה מטעם מעשה חפירתו א-כ גם בנקבו• שלא ברשות תהא התפוסה אסורה. דהא גם בע״ז אוסר ע״י מעשת גם דבר שאינו שלו. ויש לפלפל כזה אלא שאכ״ם.