Jeschurun · 1925-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1925) · p. Seite 62

והגאון חח״ס ז״ל כתב בה׳ יו״ד סי׳ של״א להתיר פנוי המת כדי להוליכו למקום בני משפחתו "דאבותיו לאו דווקא דה׳יה כשאי כני משפחתו; ובטור יו״ד ובב״י סי׳ שס״ג גורסים אצל משפחתו א״כ לאו דווקא בן אצל אבותיו" עכ״ל. ולענ״ד יש כאן טעות הדפום או שגנת המעתיקים1), כי חפשתי ובדקתי בספרי הטור והב״י סדפוסים שונים ולא מצאתי גירסא זו שהביא החת״ס ז״ל; ואי אפשר כלל שגירסא זו תהי׳ נמצאת בשים דפוס או כית״י, דהרי הטור העתיק לשונו מהירוש׳ דמו״ק ושם הגירסא "שיהא נינוח אצל אבותיו" וגירסא זו מקוימת בכל ספרי הראשונים [רמב״ן בתוה״א. האו״ז ז״ל, תשובת הרשב״א שס״ט] ונם בנם■ דידן שנור הלשון "קברות אבות"׳ [מכוח י״א: סנהדרין פ״ן. ע2״י ש״ג]. וברור הדבר שהחת״ס ז״ל נתכוון' למ״ש הפרישה שם ס״ק ג׳ "וי״ל לתוך שלו ר״ל לתוך משפחתו" וכדברים האלה כתב נ״כ הט״ז וגם הבאר־הגולה. ואורם מ־בריהם אין להוכיח כלום, לפי שהם לא ירדו כלל לברר דין דקבורח־אבות כי אם לפרש מלת שלו הכתובה בירושלמי [ועיין מ״ש לעיל סי׳ א׳] דהכוונה על מקום שקבורים בני משפחתו ולהבי נקרא המקום שלו אבל לרינא אפשר שמותר רק אז אם נקבר שם אבותיו של המת המתפנה. יד) והנה הכ״י בסי׳ מ״ג כתב כהח״ם וז״ל: ואבותיו לאו דווקא כי אם בני־ משפחתו כמ״ש בט״ז ס״ק ד׳ וכן קאמר בנט׳ המוכר קברו בני משפחתו מעכבין עליו ע״ש ברש״י עכ״ל. והכ״י קיצי בלשונו וכונתו למ״ש בב״ב ק׳: ת״ר המוכר קברו, דרך קביו מקום מעמדו ובית־הספדו באין בני המשפחה וקוביין אותו על כרחו משום פגם משפחה. ומזה הוכיח הכ״י דיש פנם שלא להקכר אצל בני־משפחתו וממילא שמעינן מינה שמותר נ״כ לפניתי מקברו בכדי לקוברו אצל משפחתו. והנה ■ראיה זו קלושה מאד, דהרי הרשב״ם בב״ב שם כתב לפרש "משום פנם משפחה — גנאי הוא להם שאין לקרובים [כונת הרשב״ם על המוכר שהוא אחד הקרובים] מקום־קבורה"2). ולפי״ז נדחית ראית הכ״י בקל דהתם שאני שאין להמוכר מקום קבורה כלל לפיכך יש פגם למשפחה, םשא״כ אם הקרוב קבו•־ במקום אחר אין שום פנס למשפחה. ולכאורה יש לחזק ראית הכ״י עפ״י פירש״י בכתיבות פ״ד שכתב: "גנאי הוא להם שיהי׳ אחרים נקברים עמהם והם יקברו בקבורת אחרים"3). ומשמע 1) אח״כ מצאתי בספר אמרי־אש סי' קכ״א שהעיר ג״ב ע״ד החת״ס שלא נמצא כן לא בטור ולא בב״י. 2) אולי יש לכוון גס בדברי הרשב״ם דעת רש״י בכתובות פ״ד דהפגם הוא מה שאחד מבני המשפחה יהיה צריך להקבר במקום אחר; ומ״ש הרשב״ם //שאין לקמבים מקום קבורה" כוונתו שאין להם מקום קבורה מיוחד לכל המשפחה ואולם בפירוש ר״ג כתב //משום פגם משפחה — של מת כלומר שלא יאמרו לא היה להם מקום לקבור". ואפשר שכוונתו ג״כ שלא הי' לו מקום בקברות המשפחה. ודו״ק. 3) כוונת רש״י במה שכתב //והם יקברו" [בקבורת אחרים] כלומר בני המשפחה שהמוכר הוא אחד מהם. ומיידי שהמוכר מכר רק קברו לבד אבל לא כל בית הקברות. לחנם רצה