Jeschurun · 1925-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1925) · p. Seite 63

סג פנוי עגמות מחים 63 שהפגם הוא שאינו נקבר אצלם כי אם כמקום אחר. ואולם גם לפירש״י אין ראיה, דהרי החם ע״ב מיירי במקלם מיוחד לקברות בל המשפחה והוי פגם להמשפחה שאחד מקרוביהם נקבר במקום אחר (עפ״י הרשב״ם) או שאיש אחר נקבר בקבר־־ משפחתם (עפירש״י) אבל באין בית קברות מיוחד לכל המשפחה אין שום פגם להמשפחה אם אחד מהם נקכר במקום אחר, וא״כ ממילא אסור לפנות את המת מקברו בכדי לקוברו בבית־־הקברות שאינו מיוחד להמשפחה אלא שהם קבורים שם בתוך שאר המתים. ועוד, דהחם מיירי בתחלת הקבורה ולכן יש פנס שרוצים לקוברו במקום אחר ולא במקום קברות המשפחה, משא״כ היכא שהי׳ נקבר במקום אחר ובשעה שנקבר לא היי מקום קברות מיוחד למשפחה, אפשר שאסור לפנותו אח״ב אפילו כדי לקוברו בקברות־ המשפחה שקנו אח״כ, דהרי בשעה שנקבר לא גרם להם פגם מאחר שלא הי׳ להם באותה שעה קכר משפחה וממילא אין שום פגם להם גם לאח״ב. ועוד דעיקר הטעם של פגם משפחה בחו יפה רק לבטל אח מכירתו של אחד מבני המשפחה לפי שמכר שלא ברשות דכך היתד, התקנה שאין לאחד רשות למכור ולגרום פגם לכל המשפחה ואם מכר ממכרו בטל, אבל מנין לנו להתיר את הפנוי בשביל פגם משפחה, דהרי אפשר שאין לנו רשות לגרום נוול למת המתפנה ואפילו במקום שנוגע לכבוד המשפחה. ואין להביא ראיה מסנהדרין מ״ו: דא׳יש דלטעם דקבורה משום בויונא לא כל במיני׳ ובו, דהתם שאני, דאין אנו צריכים לשמוע לדבריי במקום בזיון לקרובי׳, משא״ב בפנוי שגורמים נוול למת אפשר שאסור. ובלא״ה אין משם ראי׳ דהתם יש מ״ע דקבורה ואסור לשמוע לדברי׳ לעבור על ד״ת וכמו שהעלינו בעז״ה בפרק ב׳ אות וי. טו) וראיתי בספר אמרי אש שהביא סמך לדברי החת״ם ז״ל דאבותי׳ לאו דווקא מגם׳ כתובות קי״א. דא״ש יודע הי׳ יעקב אבינו שצדיק גמור הי׳ [ולא הי׳ צריך לזכות א״י. רש״י] ולמה הטריח את בניו שמא לא יזכה למחילות וכיוצא בדבר אתה אומר וישבע יוסף וכו׳ ע״ש ולכאורה הי׳ הנם׳ יכולה לומר את הטעם המבואר שערב לאדם שיהי׳ נח אצל אבותיו וכן רש״י בפירושו על התורה מביא כמה טעמים בשם המד״ר על יעקב אע״ה שרצה להקבר בא״י ולא הביא הטעם של קברות־אבות ("ודוחק לומר דבשביל זה לא הי׳ כראי להטריח את בניו ואחיו". לשון הא״א) אלא שיעקב אבינו וכן יוסף ידעו ששאר הבנים יקברו במצרים ולכן הי׳ יכולים להשאר במצרים ולנוח אצל שאר הקרובים ולא הי׳ צריכים להטריח את הכנים ואת האחים אי לאו משום הני טעמי דנקט בגט׳ ובמד״ר. ומוכח דאבותי׳ לאו דווקא. והנה הראיה מיוסף יש לדחות בפשיטות, דיוסף לא נקבר כלל במקום קבורת־אבותיו כמו שכתוב: ואת עצמות יוסף וכו׳ קברו בשכם(יהושע כ״ד ל״ב) ולפיכך הוצרכו לטעמים בספר דברי מלכיאל תשו׳ צ״ו להוציא מדברי רש״י שרק במכר כיה הקברות של המשפחה גולה קוברין אותו בע״ב משא־־כ במכר רק קברו לבד שאין צריכין כני המשפחה להקבר במקום אחר וליכא פגם משפחה. ולפע״ד האמת כמו שכתבתי ועיין בנמו״י שם שכתב כן בפירוש. ועיין במם׳ שמחות פי״ד המוכר קברו לא עשה כלום ועיין ברמב״ם ה״מ פכ-ד ובשו״ע חו״מ רי״ז.