Jeschurun · 1925-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1925) · p. Seite 70

סד שנוי עצמות מתים ע מלא תרוד ועוד" (נדר ס״ה.). ונמצא שלדעת ראב״צ אינו צריך ליטול כליל את העפר התחוח וג׳ האצבעות שמתחתיו והפוסקים שהשמיטו דין התבוסה אפשר שסוברים כראב״צ. (ב) מפירוש המשניות להרמב״ם במם׳ נדר שם שכתב שם שמאסף עם המת העפר הלח שלו כלו שהוא מתחתיו ויחפור מן העפר התחוח ומקרקע בתולה נ׳ אצבעות "ואז יטהר זה המקום"1) משמע דדעת הרמב״ם שדין התפוסה מטעם טומאה ננעו בה ולפיכך אין דבר זה נוהג בימינו, שהרי אין אנו מזדקקים לטהר המקום אלא לפנית המת כפי כבודו כי דיני פנוי הקברות שהחכרו בשו׳ע איירי כשמפנין מבי״ק אחד לחברו באופן שאץ המקים עומד להטהר כלל. (נ) דין התבוסה נוהג רק בנקבר ערום שכן היה דרכם לפנים לקבור את המת עמם, עיין פ״ב דאהלות שכל דין הרקב לא נאמר אלא בנקבר ערום (לשינו של הראא״ק ז״ל) ומכיון שטעם התבוסה הוא עפ״י הירושלמי בנזיר משום שמוהל המת וליחו נכנם לעפר וע״כ זהו דווקא בנקבר ערום אבל פי שנקבר בתכריכ־ם אין המוהל נכנם כלל לעפר והוא נבלע בתכריכים. כ) ולפענ״ד כל הטעמים הנ״ל אינם עומדים בפני העיון ואשיב על ראשון ראשון: מה שכתב ז׳ ל שהפוסקים השמיטו את דין התפוסה מפני שס״ל כראב״צ שאינו מצריך בתפוסה עפר תיחוח וג׳ אצבעות, אף שכיוון בזה לדברי ד.נ׳ פהרא״ב מגריידיץ בחידושיו למשניות נזיר (נדפסו במשניות של ראם) שכתב נ״כ כנ״ל, אי אפשר להאמר כלל, דהרי אין להעלות על הדעת שהפוסקים יפסקו כדעת יח־ד נגד סתם משנה בנזיר ובאהלות ומה גם שר״א בן פדת האמורא פסק כץ. ועיין בחידושי הג■ הנ״ל שדחה דבריו מטעם זה והעלה שבאמת צריך ליקח התבוסה גס בזמננו. והרה״ג מהראא״ק ז״ל טרח ליישב דלהכי פסקו בעלי השו״ע כראב״צ מפני שעשה מעשה כדינו דתניא באבל רבתי שראב״צ קבר עצמות אביו ע״ם צוויו בבקעה ולאחר שנתעכל הבשר לקטם ע״י חברו יוחנן וכר ופרט שם בדקדוק כל העדן ולא הזכיר שנטל עפר עמו ומשמע שעשה כהלכתו שאין שעור תבוסה אלא ברקב המעורב בצרורות וקסמין והפוסקים פסקו כברייתא זו שיש בה מעשה אע״ג דאמוראי סברי כאידך דשמא לא שמיעא להו הא ברייתא ואילו שמיעא להו הוו הדרו בהו משום דמעשה רב2) (כ״ז קצור לשונו של הראא״ק ז״ל כיף ם״נ אות ג ) ולפענ״ד אי אפשר לפסוק נגד סתמא דמשניות ונגד פסקו של האמורא ראב״ם בנדר על יסוד. שבברייתא לא הזכיר שראב״צ נטל נם את התפוסה, וכי צריך לחשוב הכל מה שעשה? ועוד דגם לפי דבריו קשה אמאי לא הזכיר שנטל את הצרורות ואת הקסמין וכו׳ x) עיין בתשובת מהראא״ק ז״ל מה שהביא בשס הרדדג מהר״ש נרינברג לדחות ראיה זו. וראה מת שאכתוב לקמן ראיות יותר מכריחות. 2) עיין בשד״ח קונטרס הכללים מערכת מים בשם כמה ראשונים דלא אמריגן מעשה רב במקום שבעל הסברא הוא עצמו בעל המעשה. גם מעשה רב לא מהני נגד כללים אחרים כמו יחיד ורבים או הלכה כסתם משנת.