Jeschurun · 1925-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1925) · p. Seite 71

פנוי עצמות מתים 71 עא שעכ״ם מחויב ליטלן גם אליבא דירי׳. ומלכד זה אין הראיה ראיה דבעובדא דראב״צ אין צריך לפנות התביסה כלל וליכא מי שיסבור דבכה״ג צריך לפנות את התמסד, וכמו שנבאר להלן בעז״ה בראיות ברורות ומכריחות. כא) ומה שכתב ז״ל דדעת הרמב״ם שטעם התבוסה הוא משום טומאה כדי לטהר המקום וכמ״ש בפירוש המשניות "ואז יטהר זה המקום" הנה אף שנם בזה מק לדעת הנ״ר שלמה יהודא מסינעט בספרו ערך שי לירד סי׳ שס״ד (הובא נם בתשובת הרהנראא״ק דל צד ע״ב) הנה המחבר הנ״ל תברא לגזיזיה ולאחר שכתב כן דחה דברי עצמו דהרי הרמב״ם כתב בפ״ג מה׳ ט״ה ה״ה: מלא תפנים ועוד מעפר הנמצא תחת המת או מעפר הנמצא בקבר ואינו ידוע מה טיבו אם הוא רקב שמטמא באוהל או אינו אלא עפר שנתלכלך בנצל המת ודמו הרי זה מטמא ויראה לי שאף זו טומאה מדברי סופרים. ומבואר מדבריו שאין טומאה זו אלא משים ספק שמא יש בעפר זה רקב אבל אם ודאי אין בו רקב אינו טמא1) וא״ב איך אפשר לומר שטעם התבוסה הוא משום טומאה דהלא העפר שמעורב בו מוהל המת וליהו אינו טמא כלל. ורק עפר התיחוח אפשר לטמא מטעם ספק רקב אבל לא נ׳ האצבעות שבקרקע בתולה. ועוד הרי שנינו במס׳ אהלות פ״ג מ״ב דם שנבלע בכסות אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם טמאה ואם לאו טהורה שכל הבלוע שאינו יכול לצאת טהור. והרמב״ם הביא דין זה בפ״ד מה׳ טו״ט פי״ג וא״ב עפר שנתערב בו דם המת ומוהלו אינו מטמא כלל באוהל וא״כ איך אפשר לומר שהתפוסה הוא משום טומאה, דהלא כל עיקר הפנוי הוא רק שלא יטמא בעל השדה או הכהנים הנכנסים שם (לפי דעתו ז״ל בדעת הרמכ״ם) ודם שכזה המעורב בעפר אינו מטמא כלל באוהל ועיין מה שכתב שם הרמב״ם הי״א רביעית דם שנבלעה בתוך הבית הבית טהור להבא. ואין לומר שהתבוסה טמאה ומטמאה מטעם רקב המת שנתערב בעפר כמו שחשב הראא״ק ז״ל ורצה להעמיס כן נס בדברי הרשב״ם בב״ב ק : (עיין בדבריו אות מ ). חדא, דרקב המת אי אפשר שיתערב נ׳ אצבעות בקרקע בתולה. ושניו/ הלא רקב המת מטמא רק באוהל ובמשא ולא במגע כמ״ש באהלות פ׳׳ב מ״א וברמב״ם פ״נ מה׳ טומה״ט ה״ג וא״ב איך פסק הרמב״ם ז״ל שעכו״ם יש לו תבוסה (פרק ט׳ מה׳ טו״מ ה״ג) והרי הא קברי עכו״ם אינם מטמאים באוהל וכט״ש הרמב״ם שם בה״ד "העכו״ם אינם להם טומאת קברות הואיל ואינם מטמאים באוהל הרי הנוגע בקברן טהור עד שינע בעצמה של טומאה או שישאנה". וא״ב איך אפשר לחייב פנוי התפוסה בקבר עבדם וכי עדיף התפוסה מהקבר עצמו. אתמהה! כב) ומה שכתב ז״ל שדין התבוסה נוהג רק בנקבר ערום והמשנה מיירי שהיה נקבר ערום שכן דרכם היה לקבור את המת ערום. לפענ״ד אין הדבר כן דאדרבא 1) הרה״ג ראא״ק ז״ל הביא דברי הרמב״ם הכי־'ל בצד ע־א אות ט׳ ובכ׳יז החזיק בדעתו שטעם הרמב״ם ועא משום טומאה והוא ז״ל הרגיש בסתירה זו וכתב לישב שדעת הרמב׳ים שבתפוסה יש חשש רקב כמ״ש הרשב׳ם בב״ב דף ק׳: נדבר זה אינו כמו שנוכיח בפנים.