Jeschurun · 1925-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1925) · p. Seite 79

עט פנוי עצמות מתים 79 הוא טמא רק במת שנקבר ערום א״כ איך שייך למיגזר בביח הפרם טומאה מחשש דילמא פתיך בי׳ ע״ק וכי דרכם של ב״א לקבור מתיהם באופן נזה עד שנח •ש לשדה שנחרש בו קבר משום עפר שכזה. ועיין בה״ג הל׳ טומאה שכתב נ״כ דטומאת ביה׳־פ היא דילמא פתיך בי׳ עפר ביה״ק וכ״כ בא״ח לרבנו הר״א מלוניל ומוכח דבל גדולי הראשונים סוברים כרש״י וימב״ם1). גם רבנו הגר״א ז״ל מפרש משנתנו כרש״י ורטב־ים דל ובקוצר מלים מרמז לכל מה שפירשתי בכוונת הרםב״ם: וז״ל: מלא תרווד ועוד ע״ק טמא. ולא גי־סינן רקב [לפי פירוש התום, ושאר הראשונים גרסינן מלא תרווד רקב ועוד עפר קברות, כלומי שיש בודאי מלא תרווד של רקב גמור. ועוד עפר קברות — יש עודף של עפר קבייות שנתערב ברקב זה] והכא במת שנקבר בכסותו או בארון של עץ וכיוצא בו שנתערב עפר אחר בעפר גופו של מת ואין לו דין רקב אלא דין עפר קברות דצריך מלא תרווד ועוד. והכי תניא בתוספתא פ״ב דמכילתין ואיזהו מת שיש לו רקב הנקבר ערום בארון של אבן על גבי רצפה או ע״ג טבלא של שיש. אבל הנקבר בכסותו ובארון של עץ ע״ג עפר אין לו רקב. והניטל עפר מתחתי׳ זה הוא עפר קביות מלא תרווד ועוד. נמצא עפר ואינו יודע מה טיבה פירש רבי אליעזר בן צדוק בורר את הצרורות ואת הקסמץ נוטל את הודאי ומניח את הספק וזהו עפר קברות מלא תרווד ועוד. פירוש זה הספק הוא עפר קברות דצריך ועוד. שמע מינה מחא תקבר בכסות וכיוצא בו שיש עפר אחר בו הוא עפר קברות ומטמא במלא תרווד ועוד עב״ל הזהב. ואגב אורחא למדנו מלשונו של רבנו ז״ל [זה הספק הוא ע״ק ובו׳] שגם דעתו הגדולה ז״ל דעפר קברות אינו טמא מטעם ספק רקב אלא דספק רקב הוא הגודר נדר למהותו של עפר קברות וכמש״ל בארוכה וצא וראה גדולתו של רבנו ז״ל שבטפת דיו אחת הפיץ אור על סוניא עמומה זו שנתלבטו בה הראשונים ז׳ל. כז) ועכשיו שזכינו לדין שעפר־קברות הוא מין טומאה בפני עצמו הרי הדבר הולך ומתברר כשמלה שגם דין התבוסה המוזכר לגבי פנוי המת בפט״ז דאהלות ובפ״ח דנזיר הוא אותו עפר־־קברות שבמשנתנו. נם דבר זה יוצא מפורש מרבנו הנר״א ז״ל בהגהותיו לפירוש הר״ש למשנתנו שכתב דעפר קברות הוא בנקבר ערום וע״ז העיר הנר״א: אבל בתוספתא מפרש שהוא עפר הנוטל מתחתי׳ והוא מ " ש בסרק ט״ז ואח תפוסתו ואמי בתוספתא איזו תפוסה פירש ראב״צ בורר את הצרורות ואת הקסמין ונוטל את הודאי ומניח את הספק וזהו עפר קברות מלא תרווד ועוד עכ״ל. וראה זה מצאתי שגם רב האי נאק כפירושו לסדר טהרות כתב בזה״ל: עפר קברות. נרסינן בגמי דנזירות (שם ס״ה א׳) נוטל בתפיסה מנ״ל אר״י א״ק ונשאתני ממצרים טול עמי מעפר מצרים שאני שוכב בו. וכמה הוי שיעור תפוסה אמר רב יהודא נוטל עפר תיחוח וחופר כבתולת קרקע ג׳ אצבעות עכ״ל ומבואר שגם דעתו דל שעפר קברות ותפוסה המת היינו הך. י) עיין בספר העמק שאלה להנאון הנציב דיל שהוכיח ג׳־כ שבעל השאילתות סובר ברש׳» זיל.