Jeschurun · 1925-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1925) · p. Seite 47

נמ אונים מתשובות 47 א. [190 b] בהן שירד לפני התיכה ובשעת עליית בחנים לרובן לא היה שם כהן שהו שיעלה אותו שליח צבור בהן לדוכן1) ומחדד פניו ומברך ואחי בך חוזר ועומד במקומו ואום, שים שלום ומסיים. — אם שלית צבור הזה בקי הוא בתפלות ומובטח לו שחיזר לתפלתו ואין מועד. ישא כפיו שבך שנינו2) העובר לפני התיבה לא יענה אחר הנהנים אמן מפני הטירוף ואם אין שם בהן אלא הוא לא ישא את בפיו. ואם בטוח הוא שהוא נושא את בפיו וחוזר לתפלתו ואין טועה רשאי — הילכך אי פשיטא ליה מילהא דפייס ידי־ והרי לצלוחית ולא טעי ישא את כפיו ואי לא לא ישא את כפיו. שכיב מרע3) דקא מפקיד אי נמי דקא יהיב מתנה צריך למיקנא או דילט בל שעומד חוזר לא מיני קניין. — הבין חזינא דשביב מרע דיהיב מתנה צריך למיקנא מיניה דאמרי׳4) והלבתא מתנת שביב מרע במקצת כעיא קניין ואע״ג דמית. מצוה מהמת מיתה לא כעי קניין והוא דמית, ואם נתן מקצת נכסיו וקני מיניה אם עט־ אינו יכול לחזור בו ואם נתן את בל נכסיו ועמד אע־״פ שקנו מידו יבול לחזור בו דקתני5) שביב מרע שבתב בל נכסיו שייר קרקע בל שהו מתנתו קיימת לא' שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת. סכין של מים6) של טבחים שיש בה שיעודא מהו לשחוט בה בשעת ה־הק. — סכין של גויס אסור לשחוט בה לכתחלה משום דכית השחיטה רותח וחוששין דילמא בלען סימנים משמנונית דסבין דאמיי׳ השוחט בסכין של סכין 7) גדם רב אמי קולף רבה בר בר חנה אט׳ מדיח ודני מילי דיענד אבל לכתחלה לא לישהוט [עד] דמיכפר ליה ומעבר לה לשמנונית דילה. ופא אמריי סכין טריפה פלינו כה רב אחא ורבינא הד אמי מגעילה כחמין והד אמי בצונן והילב אפיי בצונן ואי הואי מטלת של שיער ממכה בה ושפיר דמי למישהי כה בשעת הדחק. עי׳ פור רשו״ע או" ה סי׳ קב״ח ורמב״ם הל' תפתה פט״י שעץ* י. 2) ברבות פ״ה מ״ד. 3) עי׳ על ענין זה תשובת רב שרידא בשערי צדק ה״ד ש״ר סי ב״ג. 4) בבא בהרא קנ״א ב׳. 5) שם קמ״ו ב׳. 6) עי׳ בעניץ זה תשובת רב מתתיהו בהלכות פסוקות ביי ל׳ והוא פוסק שקולן* ברב, וזוהי גס דעת רב בטרונאי שהובאה בשבלי הלקט הל׳ שהיסה סי־ ב' ומשם נראה לכאורה שתשובתנו היא לרב נטרונאי. ובעל האשכול מביא בה״ג עם׳ 11 את דעת׳הגאון שקילף, אבל לא משום שבית השחיטה רוחה אלא ספני שאגב דוהקא דככיבא בלע• 7) חולין ה׳ ב׳.