Jeschurun · 1925-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1925) · p. Seite 49

מתשובות ה ג א ו נ י 0 43 מט ה. במה קינין1) אט׳ רב בכליו של קונה לד אט׳ בכליו על מקנה. ואין אנו עישין כך. הלכה כיב דאט׳ בכליו של קונה והאידנה דלא קא עברינן הכי משום דלא בקיאין יש2) בדקדוקי דינין ותנאין שהן צייכין להתניה קינה על מוכי ומוכי על קונה וכיון שהמוכי והקונה אין בקיאין בדקדוקי אביהן3) וקיחי־ קונה אדם בכליו של דיין או של עדים4) שהן משימין את העדים שליח שלהן לקנות להן ולזכות להן ולהחנות על מוכר ולקבל עליו [א]הריות מכירה זו והקנאה זו. ו. היכא5} דיהיב בעל רשותא לשים־ ולערים למיבתב נישא וקא בעי בעל למיזל לאורחיה צ־יכין למיקנא מיניה או לא כיון דאי [כעי] הדר לא מהד קניין אי דילמא חיישינן לבישול מודעא וצריך למיקנא מיניה בבשול מורעא או דילטא כיון דאקייוה פסוקא דגיטא לא צריך6) דהא אמי ליה כל מודעא7). — היכא דיהיב בעל רשות לם־פר ולעדים למיכתב גיטא וקא בעי לטיזל לאורחיה לא צריך למיקנא מיניה אלא ליכתכון דטא סופר ועדים וליתבוה לאלת־ ביד האשה. וקניין כגט לא מהד דקניין חליפין הוא דהא על הגאולה ועל התמורה [כתיב] והבין דמהני חליפין8) אבל לגיטא לא מהד הלכך אי כתבין וחחמין ויהבי ביר [191b] האשה איגישה לה דקיים בה ונתן בידה. ואפי, קד מידה וכטליה קטיה דלימטי ליד אשה מיבטיל דטא דקתני השולח נש9) שנתת• לך בטל הוא היי זה בטל אס משהגיע נט לידה [שוב] אי? יכול לבטלו10). י) בבא מציעא מ״ז א,. 2) יש יש/ ישראל. 3) לפי הענין צ־־יך להגיה: הקנאה וק־חה. 4) עי׳ בעטור ד, למברג ד' ג׳ עט׳ ב׳: //יאמר רב עמרם השתא תקינו רבנן במתיבתא דקני שליח ב״ר או עדים דעבדי שליחות* דקונה ומקנה". ומשם גאון אחר מביא בגי העטור מעם שני לתקנה זו שביון דאי תפיס המקנה להסודר מיתפים "-וחזו ב״ד דאתו לאיבצויי, תקינו למיקני בכלי שאינו לא של קובה ולא של מקנה, דלא הציף אינש לתפוס כלי שאינו של קונה". 5) תשובה זו, בשנויים ידועים, נדפסה בתשוד״־׳ג ד, מנטובה סי׳ כ״ב, והרב רמ״א רבינוביץ שחזר והדפיסן בווילנא תרמ״ה השב שתשובה זו אחת היא עם זו שהובאה בחמדה ננוזה סי׳ נ״ח, אך באמת נראה ששתי תשובות כתב רב צמה בעגין זה/ ושתיהן נמצאות בכת״י שלפנינו. ועי׳ גם בתשובות גאונים קדמונים סי׳ ו,. ») בג״מ: אל דילמא בגיטא לא צייך. 7) נוסח בטול מודעא הובא בתשובות גאונים קדמונים כי, ו׳; תשוה״ג הרכבי כי׳ של/ה: חמדה גנוזה סי׳ י״ג. 8) שם: והכין מהני חליפין לממונא. 9) נימין ל״ב א׳: השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גם שבתתי לך במל הוא ובו׳. 10) בג״מ יש כאן הוספה גדולה ח*ל: ,,ועל כל פגים אש אין באפשרות להנתן הג® מיד בגו: שמצץ לשלח הגם במקום אחר שהאשה שם נכון הוא להשביע את הבעל בנקישת