Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1925-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1925) · p. Seite 51

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
12 (1925)
Issue
Heft 5-6 (Mai 1925)
Date
1925-05-01
Page
Seite 51 (sequence 8)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
53% known words query
IRI
…/2292929-2293034--07696-2300979
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

מתשובות הגאונים 51 גא חליצה ובין דבעיא לאיבום• ודוקא מנכסי בעלה בשאר אלמנות דלא שגיא משאר אלמנות לעניין כתובה ואע׳!פ שזקוקה ליבם להתירה לעלמא, אגל לא מיחייב יבס בשום מידי מן ממונית לא מזונותיה דתלתא ירחי1) ולא מן כתובתה ולא אפי׳ בשוד. פרוטה ואילא משתכח למיתנא ממונא נפקא יבמה בלא פרוטה ולא מחייבינן ליה ליבם מן ממיניה ולא אי מיבם ולא אי מחליץ מן כתיבת יבמת בשום מידי והלכה רווחת2) ובלבד שתהא כתובתה על נכם־ בעלה הראשון ופריטי׳ לכון דינא דלא ליהוי לכון ספיק׳ במידי דדינא. ונפרש השתא שמעתתא. אמרי׳ בההולץ3) ח״ר בראשונה היו מתכונים לשים מציה עכשיו שאין מתכונין לשום מצוד. מצות חליצה קודמת למצות יבום אט׳ רמי בר חטא אט׳ ר׳ יצחק חזרו לוט׳ מצות יבום קודמת למצות הליצה. אפרו ליה רבנן4) לרמי בר חמא5) בתיט' (חסידי) דלא קא טשתבחי חסידי וצדיקי דבזכותהו הוה אתי מימרא כד נפקי למיבעא מימרא ושאר מעשה ניס־ם וקא מיתוסף חוצפא ויהרותא באינשי. ואישתיק רמי בר חמא וקמא לה הלכה דלא איבשור דרי בתר רבנן דהוראה ראשינים וודאי איסתלק ליה מן עלמא מאן דאית ליה זבותא למיענד כמעשה דחסירים [195 a] דמפרש בפרקין דבשלשה מקומות6) ומאן דפסיק אדעתיה דהאידנא בורא־ איכשור דרי דמי למאן דאט׳ דהדין דארא בדארא7) מביאים וחסידים ובעלי מעש׳ ובחרו של ר׳ אלעזר בן עזריה8) וכיוצא בו. והאי מימרא דמיברר דלאו דרוסת9) הוא למראית העין ככל10) יומא ותדיר אנן קילינן ברחמי11) דלא פש לן חסידי ונפישי הציפי ומאן דלית בריותא דמצוה כל עיקרבגויה. ועוד אחרת דהא מיתיבתין כולה דידיעא12) דגורסא מפום רבואתא ג) שם מ״א ב,: יבמה ג׳ חדשים הראשונים בזרנת משל בעל. 2) משבה, כתובות דןש פ׳ עט׳ ב׳. 3) יבמות ל״ט ב׳. 4) לפנינו בגמרא: רב בחמן בד יצחק. ובתשובת רש״ג אשר■ בתג״ק צ״א: אמר רב נחמן אכשור דארי. 5) אכשור דאדי, בתימ׳ (=בתימהא), דלא קא משתכחי חסידי וכר, כצ״ל. 6) בפרק בשלשה מקומות, הוא פ״א דמם׳ תמיד, לא נתפרש שום מעשה דחסידים ואולי צ״ל: דבשלשה פרקים, והוא פ״ד דמס' תענית, אולם מעשי הנסים של הד סירים "דבזכותהו הוה אתי מטרא" נתפרשו במס׳ תענית בפרק שלפניו, הוא הפרק הנקרא בשם פרקא דחסידי. 7) צ״ל: כדארא. 8) לא ידעתי למה העמיד רב אהרן למופת את דורו של ראב״ע. האם התיחס רב אהרן הכהן אחרי ר;׳א בן עזריה שהיה כהן ודור עשירי לעזרא כמו שהתיחכה אחריו משפחת רב אביתר גאון ארץ ישראל..? (עי׳ שכטר, סעדיהנא עמ' 89 שורה 25 : "ואלעזר בן עזריה זקיבו). 9) ךרוסת, מלה פרסית, והוראתה: אמת, נכון. עי׳ פש״ב ד״ר י. נ. עפשטיין .R. E כרך ע״ג במאמרו: 8 ,13 ,Gloses babylo-armäennes. 10) אולי צ״ל : וכל. 11) בסליח ות ותחינות שאנו מבקשים בהן רדמים אנו קובלים תדיר דלא פש לן חסידי ונפישי חציפי, כגון בפיוט לבעילה במנהג אשכנז: ספו גם כלו יודעי פגיעה, פדר תפלה במענה לשונם להביעה, ערומים נותרנו ורבתה הרעה. 12) קרא: דידעא.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.