Jeschurun · 1925-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1925) · p. Seite 52

52 מתשובות הגאונים נב הוא ולא ידעו ריבויי הו י) סיפדא מהי היא נרס־ן ליה בטעמא דתימהא שפיר שפיר אי:שוי דארי. וטעמא אחרינא חריפא והוא דמאן דירע סוגיא דנמרא ולישנא דרבנן וגורס־הון שפיר ירע דאילו הוה איבשור דרי מימרא דרמי בר חמא בודאי (קאט׳) הוה גיסי דהא אינשור דרי וביון דמימיא דרבנן הוא דקא מפקי ליה למימרא דרמי בד חמא מן הלבה גיסי להו בתיתי מתיבתא איבש דאיי, למידע דתימהא ואהדרתה הוא. ואמרי׳ בתי הדא שמעתא בהרין פרקי1 2 *) ארבעה אחי; וגו׳ ומתייצינן א־בעה מאתין ואמרי׳ בגו־ רצה גיול שבהם ליבש הישות בידו ומי שבקינן ליה והתניא וקראו לו לו (שנא) ולא שלוחו8) חליצה4) בא הוא לפני ב״ד ודברו [אליו] שמשיא־ן עצה ההוגנת לו וגו׳ דאלמא הררינן בתי קיומיה מצות חליצה דאלם׳ האי פסוקא וררש־ה למיתן עצה חליצה אמרי 5) פצית הליצה בא היא לפני ב״ד ויבמתו והן נותנין לו עצה ההוגנת לו שנא׳ וקראו לו זקני עירו ונו׳ היא אומית וגו׳ דאלט׳ האי פסוקא ורחמיה לטיתן עצה הנינה של מיהלץ היא, ועל דאכפיק לטיחלץ לאו עלייבימי הוא דהא קא אט־י׳ לה מצות חליצה. ותוב אסרי' בפרקין דבית שמאי א־מרין אין ממאנין אלא ארוסות יבמה6) ימאמיה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בופין אותו שיחלוץ לה ובילה הילבת׳ שיתה גוני7) לקבילי מימרא דיבמה וכים ץ או מבקשין למחלץ דאלט׳ מצות חליצה קודמת לפצות יביס ובד מעין בה מאן דשפיר עיוניה טובין דנתי חליצת אזלינן מן דרא דרבנן בעלי מימנה רביאתא דעלמא. ואין לוט׳ דהוה לי בתריהון טתהון בל שכן למיפר איכשור דרי מן בתריהון סלקא דעתא למיהוי כמלאכי שית או בטין(?) האי מימרא מרחק מירך האמת בהילה8). ומיתכעי לבון למידע דעיקנא9) דכל חכמתא [105 b] דרביאתא בבל מימריהון בברייתא ובנמרא מתני' היא ועיקר כי הוי בלא פלונהא ובלא שמא דגברא והא קאמרי• מצות חליצה קודמת למצות יבום הלכה פסיקה לרבי׳ הקדוש משים דקאט׳ דדריה לא קא מיכוני לשום פצוה, ובתר הכי דרא דחשידי מן דרא דירי10) ליכא. ובגמרא דאע-׳ם11) מסקנא דשמעתין קא פסקינן בה הלכה דאמי שמואל כיתנין אנית מיד על שומרה יכם דאלט׳ מן כד נחת נפשיה דבעל 1) קרא: רובייהו. 2) יבמות כד׳ג ב׳ ומ״ד א׳־. 3)■לפנינו: הן ולא שלוחן/ וב״ה גם בשערי צדק ח״ג ש״א סי׳ נ״ב ובשאילתות. *) נראה שצ״ל: מצות חליצה ובו,׳ אבל אין זה מהברייתא/ וע״ב יש למחוק את זה כאן. 5) ואסרינן׳ יבמות ק״ו ב,. 6) שם קי״ב א׳. 7) יש בברייתא זו שיתא גוני, ששה אופנים במחלוקת שבין היבם ליבמתו, ובופין או מבקשין את היבם שיחלוץ לה. 8) ,/בהילא"; מעט; שכטר, מס׳ המצות לענן 12 .5: [כין ממאה מת]ברי וביי מן בהילה/ ערבית מעט (הערת ד״ר י. נ. עפשטיין). 9) דעיקבא דעיקרא; שורש ועי' מש״ב ע״ז י. נ. עפשטיין .J. Q,. Ri n 385 ,364 XII. 10) קרא: דידיה. ") כתובות ס״ד א׳. 1 1׳ ו■; ן ן ¬ו¬ ו