Jeschurun · 1925-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1925) · p. Seite 53

מ מתשובות ה ג א ו נ י פ 53 זביא לה אתתא ככתיבתו־, מן ממוניה ואינין מאי ד כתב לה הוא עם מאי דאיתיאת מנית נשה בתנאי ב״ד כל נכסיי אחיאין לנתיבתיך ודשמואל הלכה היא דהא איתותב ואיפיקן חיובאחא ולא קמן •) אלא בדלייכם ודבראשונה ומימרא דשמואל נדלח[ל]וץ דלא אמרי׳ הואיל וקא תבעה לחלץ הויא לה מורדת וקנפינן לה כתיבתה משום דנתי־ מיתת הבעל ליכא דין מורדת כל עיקר. ואסיקנא לשמעתין בדחנן ודטצית חליצה קודמת ומאן דתבע חליצה נזקקין לו מעבש־ו ועוזרין לו בעיצה. והאי דיינא דאגבי כתיבת יבמה במחשבתו(?) תהא רעוא בד מ:בי ממונא ומבטל שבועות כמחשבתו ושרי תייבא1 2 3). ואי אגבייה מן ממונא דיבם לאו הודחיא*) מקרי הא דיינא וטועה ונחל הוא ומיחי־ב לאד,דורי ליבס דטעה בדבר משנה הוא דשנינו4) ובלבד שתהא כתיבתה על נכסי בעלה הראשון ואילו מייבמה יבמה ותיכנס לבית היבס ומולידה מיניה בני לא זכיא למשקל מן ממונית מידי בכתובתה ראשונה דילט דמשתכח דשבק בעלה ממין מידי ושקליה יבם בירושתו ויובא דרייני דמקרבי לקטן זיפנין דמברר בליבן טלומא5) מאי ניהו ולא יבלינן למירן אלא בהודאה או בערים או ראייה לאגבויי ממי6 *) וכמעשה דההוא דאמרד) תהא מיתתי כפרה על כל עונותי חוץ טעון הזה... 8) הדיינין דמעות ולא יכלו לקבולי הא* אמורא ואע״ג דנפל בלבהין דפטור ניהו ואמרו קולר תלוי בצואר עדים ולא דיני דייני לבבות בהאי דינא רחמנא ליזכינן להורות כדין וכאמת. והאי דכתכיתון9) משום מימסי מודעא על גט חליצה חכמים כמותכם שואלים כי האי עניינא מודעא לאירועי אונסא הוא ולענין חליצה בפירוש קאמרי׳ דבופין ובטתני׳ אמרי׳ וכן אתה אוט׳ בניטי נשים10) בוסין איתו עד שיאמר רוצה [196a] אני [במו] בחייבי עולות ושלמים דכתיב בהו לרצונו וכדמשאלין ליה אינשי [ל]גברא דקא בעי ליבומי וקא צווח וזעיק דלא ניחא ליה למיחלץ הבין,1) מקבליהון מימריה לא חפצתי לקחתה. ואמרי להון הוא בעי מאן2,) דלית ליה מן דינא והוא דמודה והוי ליה לדינא וקא מקביל הרמנא דב״ד ואמי בפומיה לא חפצתי לקחתה כי היבי דמשכנינן חייבי עולות ושלמים עד דמייתו קרבניהון לדעתהון לקיים לרצונו ולא שקלינן מן ממוניהון חיוביהון ומקרבינן עד רבעי הוא לרצונו ומקריב. ובדאמרי ב״ד 1) מקום פנוי בבת״י כשעור שתי מלים. 2) שכת קל׳־׳ו ב׳.: יהא רערא דתשרו תרבא. 3) נראה שצ׳ל: מומחה. 4) כתרבות ס' ב,. ״) קיא: טעמא. 6) ממז/ ממונא. ז) סנהדרין מ־״ד בי. 8) שתי מלים מטושטשות מאד. 9) קטע ׳זה נדפס בפרדס לרש״י ז״ל דפוס קושטא דף כ״ו עמ׳ נ/ ואחרי זה באה בפרדסי במו בכתב-היד! השאילה ע״ד ראובן שארס בת שמעון שנתקצדה בחמדה גנוזה סי׳ ל״ז. 1°) יבמות ק״ו א׳; ב״ב מ״ת א׳. ll) בפרדס: היכא. 12) פ. ואמרינן להו הוא בעי פאי דלית ליה מן דינא ולפיכך כופץ אותו לדיבא דקושמא עד דהדר למוטב ולא בעי מאי דלית ליה מן דינא והוא דסודה והדר ליה הרמגא דבית דין.