Jeschurun · 1925-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1925) · p. Seite 58

58 חרושים והערות נח בעמנו הייתם (עיין תוספתא סנהדרין פיח, מטת ם״ב משנה א, ד,, ס שרי בם׳ עדים זוממין, מכילתא משפטים ם״כ וכל התלמידים בבלי וירושלמי במקומות אין מספר) אין זה כי אם רוע לב ודברי מקנתר יושב ודורש דרשות של דופי ומלין לצד עילאה ממלל. עיד מביא המבקר הנ״ל ראיה מת״י על הפסוק והנה עד שקר העי דתרגם והא סהדו דשקר בפופ סהרין ופירש המבקר הדיל דהיינו לומר דהעדות שקר נתברר על פי העדים עצמן כמו במעשה דשושנה, כל השומע יצחק לו על הפירוש המעוקש והמעוקל הזה, ועוד דהת׳י יסתור את עצמו דתרנם לעיל מינה ויתבעון דיניא לסהדין דמזמין יתהון מבאות, אלמא דנם לפי ת" י אי; עיים נעשין זוממין אלא ע״י עדים אחרים דפזמין יתהון ולא אם העדות שקי נתברר ע״ם הערים עצמן, ומה שפירש הת״י קיא דוהנה עד שקר הער כמלות והא סהדו דשקר כפום שהדין נ״ל לפרש, דהנה ידוע דאף דכתוב בפרשה דילן עד בלשון יהיר מ״מ מוסכם בפי הדיל דעד אהד אינו נענש אס נעשה עד זומם (עיין מכות ה׳ ע״ב, ירושלמי סנהדרין פ״ו ה״ד, תוספתא סנהדרין פ׳־ו, מכילתא לשפות כ״ג ד), ועל בן תיגם הודי מלת עי בפרשה דילן בכל מקום במלת סהדו דהיינו עדות או במלת סהדין דהיינו עדים בלשון רבים, וכמו שמצינו בתורה דגל ער היינו ייר שהדותא, ואפ־לו מלות עד אחד (בפסוק ט״ו) ודי סד,דו דחד דהיינו ערות של אחד (מפני שצריך לתרגם במקיס אהד סתרו ודגם גם כאן עד היינו סד,די משום לא שלוג) והנה במאמר עד שקר העד רוצה הודי לתרגם פעם א׳ עד היינו שהדו ופעם בי עד היינו סהדי; (והוא שם הקביץ), ופירושו העדים הם עדות שקי, דהיינו שהוכחש גופן של עדים ולא העדות, דהעדות יכיל להיות אמת, וליופי המליצה ולבאר היטב הוסיף הודי מלת בפוס ותרגם שהדו דשקר בפוס מהדין דהיינו בפי העדים הוא שקר, ולא העדות עצמה שקר, דיטל להיות אמת, שלא הוזם אלא גיפן של עדים, דין הוא סידושא דת״י. עוד מביא ראיה מתנא דבי ר׳ ישמעאל במנות הי ע״א דאמר עד שהסרה נופה של עדות ופירש המבקר הנ״ל דהיינו דהעדות בעצמו היא סרה דמכהיש קצתו אל קצתו. והנה הערוך גורם עד שתוסי גופה של עדות ופשוט דעדות בכאן הוא במקום עדים כמו כמה פעמים במשנה, עיין דים מבית פ״א מ׳־ט, דר׳ ישמעאל אמר עמת משום דלשון עד דקרא היינו סהדותא והוא עדות עפ״י פשוטו ורישנא דקרא נקט עפ״יי פירוש הקבלה דאמיתית, וא״ב גרפה של עדות היינו כפו גופן של ערים, ותוסר היינו שהוסר ממקום המעשה ע״י עדים אהרים שאמרו שהעדים לא היו בלל במקום המעשה וזה פשוט. ואפילו אם נפרש גופה של עדות היינו עקרה של עדות בסו גיפי של גט (ניטיז פיט מ״ג) נופי תורה (חכינה פ״א מיה) מ״ם בונת ד׳ ישמעאל שאומרים שהעדים לא היו במקום המעשה דהעדים הס עיקיה של עמת, ואם העדים לא היו באן הוסר עיקיה של עדות. ועתה נפן נא לפרש המתני' דאין העדים נעשין זוטפין ונוי. והנה ככאן יש הילופי גרסאות. גירסא א׳ והיא המקויימת ברוב הספרים היא עד שיזרמו אח עצמן