Jeschurun · 1925-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1925) · p. Seite 59

חרושים והערות 69 נ« (כך היא הגי׳ במשנה שבמשניות בספרי, נפי• ר, הלל על ספרי, בכל ספרי הערוך המאוחרים, בתלמוד כ" י מינכען. ובדפוס ויניציאה, ופשוט שהמדפיסים המאוחרים שבשו את התלמוד). נירסא ב׳ עד שתומו עצמן(בלא את) ואין חילוק בינה לבין ני׳ א׳ (והיא נירסת הגאונים ורבנו חננאל, וב״י דאלפסי, ותוססת והרע״ב). נירסא נ׳ עד שיזומו בעצמן (והיא דרסת הערוך דפוס ראשון ורפוס פיזרו, והרא״ש והרץ לרי״ף דפוס קונשטנטינא משנת רס־יט) גירסא ד׳ והיא הגי• המשובשת שבתלמודים האחרונים הנדפס־ם והיא עד שיזימו את עצמן; וכן איתא בילקיט. והנה בבל הגירסאות האלה רק האחרונה שהיא נמצאת ברפוסיס המשובשים, היא לבדה תסביל פירוש המבקר הנ״ל, וגם זו רק ע י דחק גדול, דאפילו אם נניח שפירוש יזימו את עצמן היינו יכחישו את עצמן דוחק גדול הוא לומר יכחישו את עצמן הוא כמו יכחישו זה את זה, דהיינו שעד א יכחיש את ער השני במו במעשה דשושנה אלא יכחישו את עצמן היינו שכל אהד מהעדים עושה עצמו שקר שדבריו סותרין זה את זה, וזה ודאי אין סברא בלל שעד המכחיש את עצמו יענש, ודאי עדותו אינו בלום, כיון שמכחיש את עצמו, ואנו רואין שאינו זוכי דביי עצמי, א״ב אפשר שימו כן אינו זוכר המעשה שהעיד, אמנם איך אנו יכדלין לענוש עד שהעיד שקד מהמת שבחה, שאינו זוכר אפילו דברי עצמו, ועוד דמתני דאין עדים זוממין נהרגין ער שיכחישו את עצמן אתי למעוט, נמי הכחישו זה את זה, וא״ב הדרא קושיא לדוכחא ממעשה דשושנד, דשם ראינו דגם בהכחישו זה את זה נהרגין, וע״כ צייך המבקר לרחוק אם עצמי הידמו את עצמן הייני כמו יזימי זה את זה. וזה וראי דוחק גדול. ושאר הנירסאית שנורסין יז־מו והוא אי בנין הקל (מומו) או בנין נפעל (יזרמו) אינם סובלים כלל וכלל פירוש המבקר הנ״ל דדוקא ־הפעיל יזרמו פירושו דעושה לשקרן אכל הקל או הנפעל אין הוראתו אלא נעשה לשקין או שמשקר ומכחש וא״ב הפעל מוסב על העדים זוממין שהם משקרין ולגירסת הערוך דגרס בעצמן אתי שפיר פשוט שיזומו היינו שמשקרין בעצמן היינו לענין עצמן שהן עצמן לא היו במקום המעשה, וגם לגירסא שתומו את עצמן גי־כ הפירוש במו שתומו בעצמן כמו ה ־•'ה את רגליו (מלכים א׳ ט׳ ו ב״ג) דפירושו הלה ברגליו וכן פירוש גירסת ר״ח עד יסיזימי עצמן שישקרו לעני; עצמן. איביא דהמפרשים פירשו דיזומו היינו כמו ידמו ופירושו דרעיים השניים יזימו את הערים הראשונים, ועי״ז הגיהו גם המדפיסים המאותרים שידמו במקום שתומו, אמנם אינו נכין רעדים השניים לא הווכיו כמאמר ז־ אלא מהעדים הראשונים דבי דקתני אין העדים נעשין ייממין וכוי, ועוד דיזוטו אינו כמי יזימו, וזה כרוי. גם בדברי הספרי דקתני מגיד שאינו חייב עד שיכחיש את עצמו לא קאי שיכחיש את העדים אלא אעד המו־ם טדמייתי בתר הבי פתני• דעד שיזופי את עצמן, ופירש שיכחיש היינו כמו שיכחש ומשק־ ואת עצמו כמו את עצמן דפתניתין