Jeschurun · 1925-03-01 · Heft 3-4 (März 1925) · p. Seite 43

מג פירורים 4a ו עליו שטר חוב גובה מכולם ונשנית ברייתא זו אגב אירחא גם בגטין דף נ' ע״ב ושם בד״ה נובה מכולם כתבו התוספות נראה דכל אחד יתן לפי חלקו כדאשכחן גבי בכור (ב״בקכ״ד.) דנותן פי שנים*) ורבנו חננאל דימהו למתניתן דפ׳ מי שהיה נשוי (כתובות צ״ג.) ונראה שיש לחלק עכ״ל. וחמיה לי טוב* שהרי שם בכתובות בד״ה רבי אומר כתבו בשם רבני חננאל דקיימא לן כרבי שאמר חולקות בשור. ופירושו כל מנה ומנה נוטלת בשוד.**) הלכך חולקין כל עזבון המת לששה הלקים של מנה נוטלת חלק אחד ושל מאתים שני חלקים ושל שלש מאות שלשה הלקים כל אחת נוטלת לפי מעותיה. ולפי זה הכא נטי כל אחד יתן לפי חלקו וא״ב מה בין פירוש התום׳ לפירוש רבנו חננאל. ואין לומר שרבנו חננאל כשפירש מסכת גטין הזר בו ממה שכתב במס׳ כתובות שם ופירש חולקות בשוד. כמשמעו שכל אחת ואחת נוטלת שליש העזבון וכמו שפירש רש״י שם ו־כא נמי כל אחד ואחד ישלם שלישית החוב שאם כן לא היה דבר זה נעלם מעיני רבותינו בעלי החום׳ ורא״ש וכשדחו שם בכתובות ראייות ר״ח לא הוו שתקי מינה שהוא בעצמו חזר בו אחר כך. גם אין לומר שבאמת אין כאן מחלוקת אלא מר הביא ראיה מבכור הנותן פי שנים ומר הביא ראיה משלש נשים החולקות לפי ממון ולא פליגי שאלמלא כן מה זה שכתבו התום׳ בסיף דבריהם ונראה שיש לחלק. אם בעצם הדבר אין כאן מחלוקת ביניהם ובין ר״ח אלא שראייתו לא נראה בעיניהם היה להם לכתוב ומיהו יש לחלק או עדיפא מינה ואין זו ראיה. יעוד איזה צורך יש כאן לחלק הלא מעיקרא אין הנדון דומה לראיה לשיטת התום' שפירשו חולקות בשוה כמשמעו. ולכאורה היד. אפשר לפרש דהכי קאמרי ור״ח דימהו למתניתן דפ׳ מי שהיה נשוי ולפי שיטתו שפסק כרבי ופירש חולקות בשוד. שכל אחת נוטלת לפי מעותיה הרי זו ראיה לדביינו אכן לפי שיטתנו שחולקות בשוד, משמעו שכל אחת נוטלת שלישית העזבון וכפירוש הקינטרס אדרבה הרי זו סתירה לדברינו כאן שכל אחד יתן לפי חלקי ונראה שיש לחלק. אמנם מלבד שגם זה דוחק נרול העיקי חסר מן הספר. סוף דבר דעת התום׳ פליאה ממני נשגבה לא אוכל לה. ובחדושיו לגטין שם בד״ה הא דקתני כתב רשב״א נובה מכולן פרש״י זי׳ל גובה מהן לפי חשבון מזה שני חלקים ומזה שלשה ומזה א־־בעה וכו׳ והיכא דלא הספיקו נכסים לתשע מאות זוז כתב מורי הר׳ יונה ז״ל שנוטלין גס כן לפי חשבון וכן נראה גם מדברי רש״י ז״ל ואיני יודע מאי שנא מההיא דמי שהיה נשוי שלש נשים דלפי אותה משנה כדברי רבי אם היו שם עד שש מאות כולם חולקין בשוד. *) דשב׳יא בחדושיו לגטין שם בד״ה הא דקתני דוחה ראייה זו. **) כלומר על בל מנה ומנה נופל חלק שוה, על מנה אהת ששית העזבון על מאתים שת ששיות ועל שלש מאות שלש ששיות. ובדפוס ראם נדפם במעות נוטלות כמקום נוטלת באלו הנשים כולן נוטלות בשוה טבל מנה ומנה וזה היפך כוונת רבנו חננאל.