Jeschurun · 1924-11-01 · Heft 11-12 (November 1924) · p. Seite 127

הערכת פעלדת החשמונאים ע** בגי דורם 127 2L י״ב, י״ב), ויחשבו לספרי קדש גם ספרים רבים אחרים מחוץ לכ״ד הספרים שנתקבלו על ידי החכמים "בעלי האסופות" שבארץ ישראל. בין הספרים שנתקדשו אצל יהודי מצרים היו גם שני ספרי החשמונאים, ועל ידיהם נכנסו הספרים הללו אל תוך קובץ ספרי הקדש של תרגום השבעים, ששמש אצל היהודים ההילינים במקום המקור העברי. ומכיון שתרגום השבעים נעשה לקנוני אצל הנוצרים, הרימה הכנסיה הנוצרית-יונית את ספרי החשמונאים למדרגת ספרי הביבליה. הודות לזה הרבו הנדרים שמלאכתם היתד. העתקת ספרים, להעתיק גם את ספרי החשמונאים וישאירו אותם לדורות המאוחרים. תחת זה נשכחו ספרי החשמונאים, כיתר הספרים הגנוזים, לגמרי מלב היהודים, עד אשר נתינמו במאה הקודמת על ידי החכם פרנקל לעברית ויהיו לכל בית ישראל לנחלה. השם "ספרי החשמונאים" נתן להם בעביית על ירי החכם המתרגם, בעוד שהעמים קוראים להם "ספרי המכבים". ובדבר היה היטב מאד החכם הנ״ל לעשות. כי בשם חשמונאים נתכנתה כל משפחת מתתיהו, ולכן קוראים חז״ל לצאצאי מתתיה "החשמונאים" ולמלכותם "מלכות בית חשמונאי". שם זה נזיר גם בתרגיס יונתן(שמואל א׳, ב׳, ד׳). על פי עדותו של יוסף פלביוס התנחל השם הזה למתתיהו מהדורות שלפניו. תחת זה, הבנוי "מכבי" מיוחד רק ליהודה בלבד, ולא לאחד מאחיו. אך הגוים קוראים בטעות לכל משפחת החשמונאים "מכבי", מפני שהשם חשמונאי לא נזכר בספרי החשמונאים. אבל כבר שערו החוקרים על נכין שהשם הזה היה אמנם כתוב בספר חשמונאים א' (בי, א׳) ברשימת היחס של מתתיהו ונשתבש על ידי המעתיקים ל״שמעון". אגב נעיר שמוצא השם מכבי עוד לא נתברר אצל החוקרים. הדעה הקודמת היתד. כי "מכבי" הוא נוטריקון של המלים "טי כמוכה באלים ה׳" שהיו האמרה של בני חשמונאי בצאתם למלחמה. דעה זו כבר נדחתה, מפני שידון שאמרת החשמונאים היתה: "לה׳ התשועה" ולא המלים הנ״ל. בימינו נוהגים החוקרים -להניח שצריכים לכתב "טקבי" בקו״ף ופותרים את הטלה מן "מקבת" על שם שיהודה נפץ בכהו הרב את האויב כאשר תנפץ המקבת את הסלע. אך מלבד זה שהמקבת אינה הפטיש המפוצץ סלע כי אם הקידנם הקטן שמשתמשים בו בעלי המלאכה, הנה נם בפתרון השם "חשמונאי" לא נצא מידי דרוש, ומה נעשה לכנויים של ארבעת האחים האחרים: הופסי, התסי, התורני והקדשי? על כן נראה דעת האומר שכל השמות הללו לקוחים מ; שם המחוז, העיר או השכונה ששם ישבו כל אחד; הלא השמות "קדשי" "וחורני" בידי נוצרו מן שמות המקומות "קדש" ו״חורן". וידוע כי כך היה המנהג אצל היונים, לכנות כל איש בשם משולש: שטו הפרטי, שם אביו ושם עירו. ד״ט:?Scxpa^; 6 20<pe<£p0v A{b;vaio סוקיטם בן סיפרון האתונאי: ומנהג זה חדר, כנראה, גם אל היהודים. בכל אפן בין אם נכתב בכ״ף ובין אם נכתב בקו״ף צריכים לנקד המכבי(המקבי) ברגשות הב׳(או הקי) וב׳ רפויה, ולא כמו שנקר החכם פרנקל "המכבי" ב-כ' רפויה ולא כמו שנוהגים היום לקרא