Jeschurun · 1924-11-01 · Heft 11-12 (November 1924) · p. Seite 126

126 הערכת פע^ות החעטוסנים ע״י בני דורם קט־ באו לידי הסכם מה מן המעשים נעשו על ירם. לא יפלא איפיא אם כפעולות חשוכות כל בך כמו פעולות החשמונאים שנמסרו אל מעכדח החוקרים לעמד, רואה כל אחד מהם מהרהור' לבו. אך מה שמענין ביהוד הוא זה, שהתפלגות הדעות על פעולות החשמונאים מתחילה עור בזמן החשמונאים עצמם. כבת נשמעו עוד בימי יוחנן הורקנוס השערות שונות על אוד1ת הסבה שנתנה את הדחיפה האחרונה למתתיהו לצאת בחרב שלופה לקראת האויב. מעריצי יוחנן ספרו, על ם־ הנוסחא הידועה שבספר חשמונאים א׳, שמתתיהו חרה אפו במתיון שרצה'להחניף לפקיד היוני ושלח את ירו לשחוט את החזיר. ושונאי יוחנן הפיצו את השמועה שמתתיהו רצה לנקם נקמה פרטית כטפםי־ על חפצו לחלל, או אולי גם על חללו בפעל, את כבוד בהי. החוקרים הסכימו בולם לקים את נוסהת סם־ חשמונאים א׳, אכל חז״ל לא רצו לקים אלא הנסחא האחרונה. בי בהתננדותם לחשמונאים האחרונים שנעשו צדוקים, נתנו חז״ל אמון כבאורים המקטינים ערך פעילת!מתתיהו; על כנון דא אפשר לאמור בשנוי לשין הכתוב: "כנים אכלו בסר ושני אבות תקהינה. אמנם חז״ל המעיטו בכלל לדבי על מעשה החשמונאים, בלי ספק מפני הטעם האמיר, יי לבם פנה מאת הבית ההוא שנהפך לרודף את הפרושים ומסתילל בתירתם. בכה לא נמצא בבל הספרות הרחבה של חדל זביון שטם של בני מתתיהו ומלחמותיהם הרבית. רק מתתיהו לכדו זכה, ששמו יהיה נשא בפי חדל. כי רק בו, אבי הרעיון של ההגנה על הדת כבח הנשק אשר מת עוד טרם בטלה גזרת השמד, רק בו.היו בטוחים שבל בינתו היתד, לשם שמים מבלי שמץ של מטרה חילונית. מפני דלותן של היריעות הנמצאות אצל חדל לא נוכל לרוות את צמאוננו ממקור חשיב זה, ולשם הערכת פעולות החשמונאים אנו מוברחים לפנות אל מקורות אחרים. על פי רוב -נוהגים לספר את דברי ימי החשמונאים על פי התמונה שגלל יוסף בן מתתיהו פלביום. אבל ההסטוריון החשוב הזה חי כמאתים שנה אחרי החשמונאים ודבריו אינם יכולים איפוא להחשב כמקוריים, מקור נכבד לראשית תקופת החשמונאים הוא ספר דניאל. אבל החוזה הזה תאר רק את הזמן שלפני הופעת מתתיהו ולא את פעולת מתתיהו עצמו, ומלבד זה הסתיר את דבריו בערפל המחזה, עד כי קשה מאוד להגיע על פיו לידי תוצאות בטוחות. רק שני ספרים נמצאים ביתו שהנם בעלי ערך הסטורי ממדרגה ראשונה, והם הספרים הנקובים בשם: ספר חשמונאים א וספר חשמונאים בי. ספורי שני הספרים מקבילים אלה מול אלה, הם שוים במקצתם ושונים במקצתם, ואין הספר האחד המשך של השני ואין הספרים ספר אחר שנחלק לשנים, במו שהוא בספרי התנ״ך שמואל, מלכים ודברי הימים. הנוסחא היותר עתיקה שנשמרה מהספרים ההם היא הנוסחא היונית, וכל הנוסחאות שביתר השפות, כמו הרומית והסורית, הן תרגומים טהנוסחא היונית. י להצלחה של הנוסחא היונית משני הזמן המבלה כל דבר עתיק הועילה הרבה קדושתה שנתקדשה אצל היהירים דוברי יונית במצרים. בי יהודי מצרים לא שמעו לאזהרת קוהלת: "ויותר מהפה בני הזהר עשות ספרים הרבה ולהג הרבה יגיע בשר" (קוהלת