Jeschurun · 1924-11-01 · Heft 11-12 (November 1924) · p. Seite 134

!34 פירורים קלד השדות שקנה שמעון מראובן נם עידית א:־לו תימא בשלו הן שמין שסיר ניבה הטריד; מן הבינונית בין שהיא אצל שמעון בין שהיא אצל לוי. אמנם כד דייקת הדק היטב ראיית ר״ת נכונה וברורה דרבא סתמא קאמר ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון ואסלו לא היו לו אלא שני מיני שדות כנין עידית ובינונית או עידית וזיבורית או בינונית וזיבורית נמי דינא הכי ואם קנה שמעין בינונית וזיבורית ולא היתה לראובן עידית כלל ושוב מכר שמעון רבעונית ללוי אפלו הבי בעל חוב דראובן נובה מלוי אם לא שייר נבי שמעון בעינית דכוותה שמע טינה בשל עולם הן שמין דאי אמרת בשל עצמו יבול לוי לדחותו אצל הזיבורית נבי שמעון בטענה שאלו לא קניתי הבינונית היה שמעון מנכה אותך גם כן מן הזיבורית מאחר שהבינינית שלקח נחשבה כעידית נבי ראובן אלא וודאי בשל עולם הן שמין. והא דקאמר רבא ולא אפרן אלא דזבן בינונית אבל זבן עידית וזיבורית לא, פשימא שפירושו עידית או זיבורית בלי שום ספק ולא שהיו לו לראובן שדות משלשת המעין וליח דין צריך בשש. ומצאתי און לי בדברי התום׳ שפירשו נם הם דרבא איירי נטי שלא היו לראובן אלא שני מיני שדות שהרי כהנו בב״ק שם בד״ה אכל וזי ל ניאה דאיירי שפיר אשלו דשבק במונית וכו׳ ופי׳ מהדם לובלין כוונתם משום שהיקשה להם למה לי׳ טעמא דלהכי טיחית תיפוק לי׳ מטעמא דהנחתי לך מקום לנבית כראמר בתר הכי נבי ואפלו זבן בינונית וכו׳ היבא דשייר בינונית דכוותה דמצי אמר לי׳ הנחתי לך מקים לנבוח וכל שבן הבא דלא זבן אלא עידית וזיבורית ושייר בינונית דמצי אפר לי' הנחתי לך מקום לגבות דדינו דבעל חוב הוא בבינונית ומתוך קושיא זו היה עולה על הדעת לדחוק ולפרש ואיירי דלא שבק הבינונית אצל הלוקח הראשון כטן שקודם שלקה הוא מכר הלוקח הראשון הבינונית ואחר כך לקח הוא ממני העידית והזיטרית וא״ב לא נשאר גבי הלוקח הראשון כלום ולא שייך לומר הנהתי לך מקום לנבית ולכך הוצרך לטעמא דלהבי טרחית וכו׳ ולכך קאמרו החום׳ נראה דאיירי שפיר אפלו בדשבק בעינית וכו׳ וק׳ל עכ״ל. ובמח״ב אי אפשר לפרש כן כוונת התום' שהרי אם מכר שמעון הבינונית לנפתלי קידם שמכר ללוי העידית והדבורית אכתי קשה תיפוק לי' מטעמא שיכול לוי לומר לבעל חוב דראובן מה לי ולך כלך אצל הבינונית המשועבדת לך אצל נפתלי שהרי בעל חוב זד. מכח ראובן היא כא ומה לי שמעק מה לי נפתלי כשם שהיה נוכה מזה כך הוא נובה מזה. ועוד מאי להבי דייקי וזננו דקאמר הא לא מצא לוי אצל שמעין שדה אחרת למזק חוץ מעירית וזיבורית שהרי הבינעית כבר קנה נפתלי ולשון ארעא ד לא ח זי א לך נטי לא מתיקפא שפיר דהא רבא ס״ל רצה מזה טבה רצה מזר. גונה וא״ב קודם שקנה לוי והיתה הזיבירית עדיין ביד שמעק ראויה היתד. לבעל חוב דראובן שכמו שיכול לנבוח הניטגית מנפתלי אם ירצה כך יטל היא לנכות הזיבורית משמעון אם ירצה. ועיין נחדושי הלכות מ־רש׳א טהדורא בתרא למס׳ ב"ק.