Jeschurun · 1924-09-01 · Heft 9-10 (September 1924) · p. Seite 113

2 תכונת משנתו של ר׳ אליעזר בן הורקנום 131 הקבלה מן העבר, והחלק השני שעוד לא נפתח, משמאל, כדמות מה שצריכים התלמידיס לשמור בעתיד. בהרימו את שתי זרועותיו [אולי גם בשים לב למליצת "ידיו גלילי זהב" לפי המדרש] הראה תמונת ספר תורה נגלל [צריכים לגרוס: ב׳ זרועותי כס״ת שנגלל — לא בשתי ס״ת במו שכתבו מעתיקים שלא הבינו המשל!] בתור מראה דמות הקבלה העוברת מרבותיו והוא נתנה לתלמידיו, והוא בעצמו בתוכם עומד בהשתדלותו בל ימי חייו ללמוד בדיוק, וללמד בדיוק (הן זהו "בור סיד שאינו מאבד טיפה!"). הוא מעד על עצמו רק ששמר כל אות, לא חסר ממה שלמד מרבותיו (זהו: "לא חסרתי מרבות,!") ולא גרע במה שמסר לתלמידיו, רק מסר בתכלית הזהירות בל מה ששמע מרבותיו, ולכן גם הצטער הרבה על שלא באו ללמוד ממט. בזה יובט דבריו היטב כתיאור תכונת משנתו הידועה לט גם מתוך המאמר הנזכר: שלא אמר דבר שלא קיבל מרבו. סוף הספור בסנהדרין: ״אמרו לו הכדור והאימום... א״ל הן טמאיך הוא עוד הפעם חלק אגדי טסף בפני עצמו, כי מאבות דר״נ(י״ט, ד׳) אנחנו יודעים שאמו־ ר״א בן עזריה: ה׳ דברים למדט מי״יא ושמחט בהם יותר ממה ששמחנו בחייט, ואלו הן כסת העגולה והכדור והאימום והקמיע והתפלה שנקרעה(כן נם במשנה כלים ב־־נ, א׳ ״תפלין שנקרעו״ — אולי השתרבב מכאן הספור על חלוץ ההפלין!) שאמרח לט מה הן? אמר לנו(כצ״ל) טמאים הם, והזהרו בהן והטבילו אותן במו שהן, שהלטת קבועות [הן] שנאמרו למשה בסיני". לו נאמרו הדברים בשעת מותו היה ראב״ע מזכיר זאת ב ם י ר ו ש. אבל כדבר כפני עצמו נזכר שם באדר״נ לפני זה מה שאמר להם כשחלה: צאו והזהרו איש בכבוד חברו וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים שמתוך דבר זה תזט לחיי עולם הבא. ודנא, תמת וורם״ד. שמחה אסף. ר׳ יהודה אלברצלוני על אגרת יוסף מלך הכוזרים. ההגירות הטזרים היא בלי ספק אחד החזיוטת הנפלאים והיפים ביותר בדברי יפי ישראל שאחר חורבן הבית. חלק חשוב של אומה שלימה ותקיפה עם מלכה ושריה מקבלים עליהם את אמונת ישראל ומתנהגים על פיה מאות בשנים. מעשה רב בזה צריך היה לעשות רושם כביר על בני אותו זמן ונם על בני הדורות הבאים. ובכל זאת — מפני רחוק מדינת הטזרים ממרכזי היהדות ורפיפות הקשרים שבץ מדינה למדינה באותו זמן ‘) — מועטים הם מאד מאד המקורות העבריים על דבר ') עי׳ אגרת ר' דוסדאי: "מרוב תמהון אשר תמהתי לזכר פלבוהם אשר לא הגיע אלינו ולא שמענו את שמה, כי אמרנו אכן אורך הדרך יעלים ממנו את שמע תפארת ממלכת אמבי