Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1924-09-01 · Heft 9-10 (September 1924) · p. Seite 114

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
11 (1924)
Issue
Heft 9-10 (September 1924)
Date
1924-09-01
Page
Seite 114 (sequence 6)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
65% known words query
IRI
…/2292929-2293027--07258-2300544
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

114 ר׳ יהודה אלברצלוני על אגרה יוסןז מלך המזרים קיד הכוזרים. מאות בשנים שמשו מכתב רב חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים ותשובת המלך אליו מקור יחידי בספרותנו לדברי ימי הכוזרים. רק לפני שנים מועפות פרסם רש״ז שכטר ב 211—181 ,j. q. k. n. s. III מתוך גנזי ה״נניזה" הקהירית תעודה חדשה וחשובה מאד ע״ד הכוזרים: מכתב שנכתב ע׳יי אחד מיהודי מריא, בן זמנו של יוסף המלך הנז׳ ואחד מפקידיו. באמיתות מכתב זה אץ להטיל שום ספק. לעומת זה הטילו קצת חוקרים ספיקות במקוריותה של אגרת המלך יוסף, בין מצד תכנה בין מצד סגנונה, והם נוטים לראותה כהרצאה מעובדת בזמן קדום על פי המקורות הערביים השונים על הכוזרים בצורת אגרת מיוחסת למלך הכוזרים,). חליפת המכתבים שבין המלך יוסף ובין רב חסדאי נדפסה ראשונה מכת״י ע״י ר׳ יצחק עקריש בספרו "קול מבשר"(קושטא של״ז) וחזרה ונדפסה כמה פעמים, ע״פ רוב עם ס׳ הכוזרי, ששמשה לו כעין מבוא, אולם מן המחברים הקדמונים אין כמעט טי שיזכירה. המחבר היחידי (אם לא נחשוב אח ר׳ יהודה הלוי, שכתב על יסודה בצרוף מקורות אחרים את ספרו המפורסם אבל אינו מזכירה בפרוש), המזכירה מפורש — אבל בקצור נמרץ — הוא סופר דברי הימים ר׳ אברהם ן׳ דאוד בספר הקבלה שלו, והוא סומך על אגדת המלך בלי שום פקפוק*). אך עתה מצאתי שהנשיא ר, יהודה אלברצלוני שקדם להראב״ד כימי דור אחד, מדבר על האנרת הזאת בהרחבת דברים, אולם הוא מותח עליה בקורת חריפה. ר׳ יהודה אלברצלוני (חי בשנות תת״ל—תת״ק בערך) חבר, כידוע, ספר הלכי גדול, המקיף את כל ההלכות שבתלמוד, שנחלק לשלשה חלקים* * * 4). מן החלק הראשון, שנקרא בשם ספר העתים, הניע לידינו ויצא לאור רק השער השני והלכות ספר חורה, שיצאו לאור ע״י ה׳ אלחנן אדליד ב.j. q. R כרך ט,. אולם קטעים רבים הימנו נמצאים בין קובצי תשובות הגאונים אשר בדפוס ובכתב־יד, שנלקטו מספרו של ר׳ יהודה5 6), ובספרי הראשונים. קטעים רבים מס׳ העתים ישנם בכתב־ היד אשר במוזיאום הבריטי 26,977 .Add הכולל כשלש מאות תשובות מן הגאונים — נדפסו רובן ככולן — שנלקטו טס׳ העתים ומהלכות הרי״ץ גיאת, והקטע שאני מפרסם כאן נמצא בדף קי״ב עט׳ ב׳. ר׳ יהודה הבד את ס־ העתים בשנות תת״ס— תת״ע בערך •), ז. א. כמאה וחמשים שנה אחרי זמן חליפת המבתבים שבין המלך המלך" יעידו על זה גם הרפתקאותיו של רב חסדאמ שר גדול ורב היכולת/ עד שעלתה בידו לסדר את משלוח אגרתו למלך הכוזרים. p עי׳ גם א. כהבא: ספרות ההסטוריא הישראלית כרך א, עט׳ 34—33. p //ויוסף מלכם שלח לרב חסדאי הנשיא בן ר׳ יצחק בן שפרוט והודיעו שהוא על דעת רבנות וכל עמו". 4) עליו ועל ספריו עי׳ במבואות החכם שזח״ה לספרי ר׳ יהודה שי״ל על ידו: פירוש על ס׳ יצירה (ברלין תרמ״ה) וס׳ השטרות (ברלין חרנ״ח) וכן במבוא הרב שור לס• העתים (ברלין תדס״ג). 6) עי׳ מאמר מחוקקי יהודה לר״ש אלביק. בס׳ היובל לכבוד ר׳ ישראל לוי. *) עי׳ שזדדה במבוא לס׳ יצירה עם׳ XVIII שאת ס׳ העתים התחיל לחבר עוד בחיי הרי״ף שמת בשנת תתס״ג.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.