Jeschurun · 1924-09-01 · Heft 9-10 (September 1924) · p. Seite 118

118 מקור הרמב״ם ותיקון הלשון בד»׳ ציצית ב׳ כ׳ קיח ים שלחימה1)... שהוא משמרתו שלים הגדול והוא מתוקן לצדיקי־ם לעתיד לכא ... אמר ר׳ יוסי פעם אחת היית* עולה מעכו לחיפה2) ומגע כי זקן אחד ושאל בשלומי והייתי מכיר אותו; אמרתי לו: בני הפרנסה מנין? — אמר לי. מחלזון הזה. — אפרתי לו: בני מצוי הוא? — אמר לי: רבי, השמים, שהרבה מקומות בים שהוא מושלך בהן בהרים 3), וסממיות מקיפות אותו וכל מי שהוא בא ונוטל ממנו, הן נושכות אותו ומת ונימוק במקומו.—אמר ד׳ יום*4): אמרתי לו: בני, ניכר הוא זה שהוא מתוקן לצדיקים לעתיד לבוא"5). ברור מזה שעיקר מקום צידת החלזון בזמן התנאים היד, בסביבת י ם ש ל חיפה, הוא המסרק היפה שברגלי הכרמל ושבמקום הזה היה החלזון "מצו"׳ וכמו שעוד היום יש נחל לצפון חיפה בשם ודי אל חלזון ששמו מעיד על מציאות החלזון בסביבה זו. יש להעיר על לשק רמב״ם: ״בים ... הוא מצוי" שלקוח מספורו של ר׳ יוסי ומזה ראיה שבאמת שמש ספור זה של הספרי מקור לרבדיו, א״ב איפוא יש להחליט שבעיקר נוסחת הרמב״ם היה כתוב: "ובים ש לחי פ ה הוא מצוי" ומפני ששמו של "ים" זה לא היה נודע למעתיק דבריו, עשה מהאותיות שלח (שאחרי מלת ״ובים״) — מ ל ח ואת האותיות האחרונות י ם ה השמיט לנמק בחשבו אותן לטעות! אפשר שהרמב״ם כתב: "ובימה של חיפה", כי נמצא בן נם במקורות6), ואז עוד יותר קל להבין שנכתב במקום ימה שלחים ה — ים המלח. ומכיון שבאו האגדות על החלזון לידינו, נעיר בזה עוד שמה שנמצא בספרי סוף ם׳ שנ״ד: ...אמד לו: סוף שאני מצריכם לידך על ידי חלזון זה״ — יש לתקן עפ״י מדרש תנאים (219 שורה 15): "חייך שאני מצריכם לך בחול לזכוכית״; נם פה עשה מעתיק אחד משתי המלות חול לזכוכית — חלזון זה, ומזה נעשתה חני׳ במגלה דף ו׳ ע״א, עיי״ש. 4) בכ״י מדרש הגדול נכתב מלת "של" בכל מקום יחד עם המלה שאחרית. זאת וזיתה הכתיבה בכלל בארצות המזרח. *) כן צ״ל במקום: ״יפו״, כי מעכו אין עולים ליפו, כי אם יורדים. — בספרי שנ״ד מזכיר ר׳ יוסי שקרה לו כן בדרך בין כזיב לצור, אכל כבר הראיתי במאמרי "דרך חון» הים" צד 6 ששתי הנוסחאות אינן סותרות זו את זו, כי כל עצמו של הספור אינו מעשה ממש. כי אם בא לצורך למוד אגדתי, כאשר נמצא כזה אצל ר׳ יוסי גס במקומות אחרים עיי״ש. , *) ר״ל שהחלזון בהרבה מקומות בשפע גדול עד שעושה הרים, לשון גוזמא הוא. 4) הרדצ״ה מחק מלות אלו: אמר ר׳ יוסי, אבל אין למחקן, כי הם דברי בעל המדרש שהניא אח״כ את דברי ר׳ עסי כמו שיצאו מפיו, וע׳ תחלת הספור שלמעלה. *) השוה זה למה שהוא בדבר* המדרש שלפני ספורו של ר׳ יוסי ותראה ששני הדברים אל מקום אחד מתכוונים אל ים של חיפה. — אגדות אהרות בענין ים זה הבאתי במאמרי שם. י) ע׳ בספרי שם צד קמ״ז שורה 13, 14 "ימה של יפו", אבל כבר העיר רדצ״ה כמ״ת 219 הערה ר׳ שצ״ל כמו במ׳״ת (ע׳ למעלה), א״ב היתה עיקר הנוסחה: "ימהשלחיפה".