Jeschurun · 1924-09-01 · Heft 9-10 (September 1924) · p. Seite 123

קבג חרושים והערות m וכוי עד לא יצא קנקן לחולין כל מבין יראה דאין לד. שייכות לכאן כלל" וע״כ צ״ל כדפי׳ הרמב״ם דקאי אמתני׳ דפ״א מ״ד, אכן כבר תמהו המפרשים דקשה לומר דמתני׳ דפ״ג קאי אפרק א/ אמנם לדידי אין ספק בדכר, כי במתני׳ דידן חסודי מחסרא והכי קתני: הלוקח כדי יין בכסף מעשר שני עד שלא נפן לא יצא קנקן לחולין משגפן יצא קנקן לחולין בד״א במקום שדרכן למכור סתומות וכוי והשתא אתי שפיר דבמתני׳ דילן תני כל גוני דיש בהו חילוק בין עד שלא גפן לשגפן ואע״ג דכבר תני לד. בשאר דוכתי מהדר ותני לה כמו דמהדר ותני האי דמשגפן מקדשות בכל שהן אע״ג דכבר חני לד, במסכת ערלה, ועוד האי דיצא קנקן לחולין הדר ותני הכא משום דרנצה להוסיף בבא דאבל אם רצה להחמיר על עצמו וכו, והן* דר״ש אומר כו׳ ואפשר דהכא עיקר ולעיל בפרק קמא תני לה אנב גררא דצבי לעורו, וכי תימא היכן מצעו הסורי מחסרא כי האי גווגא דהתנא מחסר הרישא ותני עלה במה דברים אמורים אשר אין לו הבנה כלל בלא הרישא, בא ואראך דוגמתו בפ״ד דר״ד. מ״ב תנן ועוד זאת היתד, ירושלים וכו׳ ווה אין לו פירוש כלל דעדיין לא חני שום דבר דירושלים יתירה ותנא ועוד זאת, אע״נדחסורי מחסרא כרפי׳ הרע״ב שם עפ״י סוגיא דהש״ס, אף אתה אל חתמה אם אפרש משנה דילן עפ״י הרמב״ם וחסורי מחסרא. ומידי דברי בענין הסורי מיחסרא אימא בה מילתא ויהא רעוא דתתקבל. כתב בהקדמת פאת השלחן בשם הנר״א זצ״ל: והיד, יודע כל חסודי מחסרא שבתלמוד משיטותיו דלא חסרא כלל בסדר שסידר רבעו הקדוש ד,מתני׳ ולאו אודחא שחיסר דבר רק דרבי ס״ל כחד תנא דאליביה סתמה ולא חסר כלל אליבי׳ ונמרא ס״ל כאידך תנא ואליביה קאמרה ד,נמ׳ חסורי מחסרא והכי קתני, עכ״ל. והנה האי כללא דכייל בשם הגאון יש ללמוד מב״ק ריש פ" הגוזל ומאכיל דשם מתרץ רבא מתני׳ כוותי׳ דר׳ אושעיא וכל מעיין יראה דדברי ר' אושעיא א״א להולמם לפשנוא דמתני׳ ובשנם שרבי גופא פירש לר׳ שטעון בריה מתני' דסידר הוא בעצמו בנוונא אחריחא, אשר על כן פרש״י וחסורי מחסרא ולא מוקי לה ברבר המסויים ובנזילה קיימת כרבי דכיון דאשכחן הכי מתריצנא לה מתני׳ כברייתא ולא חיישינן למאי דמתני רבי לר״ש בדיה דברייתא קיימא כוותי, עכ״ל רש״י, הנך רואה דדבא סי׳ מתני׳ עי׳ חסורי מחסרא, אף שבאמת רבי לפי שיטתו לא חיסר כלום. אמנם נ״ל דלאו בכל חסורא מחסרא אמר הגאון להדא פילתא, כי באמת יש מקומות שחיסר התנא כמה מלות, והנה רש״י ז״ל אומר בפירוש בב״ם דף קי״ד ע״ב שהתנא שכח וחיסר ודילג מחייב להחזיר באינו חייב להחזיר, והדילוג שם יש בברייתא ואף במשנה איתא לפעמים חסרון דברים כמו שד,רא*תיך לעיל ועוד אראך אי״ד, לקמן. דע לך דבששה סדרי משנה שלפנינו יש עור חסרונות וקיצורים בערך המציות שהיו לקדמונים וכדי להבין את זאת נטה אתן קשבת למה שאמרו גאוני קדמאי, אשר כל דבריהם דברי קבלה, בענין זה, זה לשון הגאון בתשובה שנדפסה בס׳ שערי תשובה סי' כ־, וששאלתם על אנשי המעשה דע מימות משה רבעו עד הלל הזקן היו שש מאות סדרי משנה כמו שנתנס הקב״ה למשה בסיני ומן הלל ואילך נתמעט