Jeschurun · 1924-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1924) · p. Seite 89

ספ הרב הגאון ר׳ אברהם אליה! קפלן V'xt 89 שבאשכנז ושבארצנו, בלעו ופלטו באחת איש מרעהו ואיש לרעהו. לא פה המקים לשקול ולמדוד אם כבולעם בך פולטם, אך זאת נראה בעליל שאחינו האשכנזים הסתגלו ביותר לקבל ולבלוע ממרכזי התורה שבליטא, ונטיה וחבה יתירה נודעת מהם לד,הדר עטרה ליושנה ולטעת עץ החיים בתוך הגן אשר ממנו לוקח. ומשום בך לעת זקנותו של הגאון הישיש הפרופיסוד דוד האפמאן זצ״ל לא בקשו סנן אשכנזי חכים ז־רבי ונתנו עיניהם ברא״א דל הליטאי. עד כמה היחד, בחירתם מוצלחת ומשמיא הוא דקמוקמי ליה, נוכח מזה שבקרב ימים מעטים נתחבב למוד התלמוד על התלמידים המקשיבים ביתר שאת ויתר עוז מכל הלמודים, ובאחד ממכתביו אלי הוא כותב שבעת שעוריו אפשר לשכוח שהוא נושא לקחו בברלין לפני תלמידי בתי ספר גבוהים, שכל ימיהם הקדישו ללמודי חול, ותדמה שהנך נמצא בטלז או בסלובודקד, נושא ונותן עם בחירים שמטל ילדותם הקדישו בל ימיהם לתורה ולתעודה. במה הי׳ כהו גדול כ״ב לקנות לבבות לתורה? לדעתי הרבה גורמים בדבר וכולם ביחד עשאוהו למרביץ תורה נעלה. האחת, נעימות מדותיו התרומיות ופשטות הליכותיו, שבכל מקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו, וכל אחד מצא בו אוהב וריע. דבר זד, עשה אזנים לתורתו בכלל. והשנית מה שלמדונו חז״ל: שכל טוב לכל עושיהס — ללומדיהם לא נאמר, כי רק מפי רב בזה יבקשו תורה, שבכל חוס נפשו הפיוטית כלו אומר כבוד, הוד ותפארת לתורה אשר הוא מסור אליה בבל לבו להלכה ולמעשה. והשלישית שאר רוחו ויתרון הכשרו, שעם בל רוחב הקיפו, ידיעתו הטיפלגה, עיונו העמוק ונתוחו הדק היה בל זה אצלו בהיר וברור מסודר דבר דכר על אופנו, ובכה־ היה לקרב אל השכל את הענין היותר עמוק והיותר רחוק בסגנונו הקל ופשוט, וזה שחבבו ביותר על התלמידים שקכלו רוב תורתם בלמודים הכלליים, שהסדר וההדרגה כל יסודם. כשרונו זה הנעלה עשה אותו למשיב מהיר ובהיר. ובענינים היותר מסובכים והיותר עמומים מצא את הפתח, וכל מי שלא ראה את המאורות מימיו ראה את האור הבהיר כי טוב הוא. קוי אורו העירו לתחיד, ולחיים חדשים ספיחי גדולי טהרה, שרשי כרמי חמד אשר שתלום גננים מומחים הרבה מאות בשנים מרבנו גרשום מאור הטלה עד רבינו אברהם בנימן המבותר, ומה נפלא הדבר אם לעת כזאת הקשה ביותר לאחינו באשכנז עור נקרא מעל העתונים שפה ושם בהלברשטדט וניתנת, פרנקפורט וקלן מתבקשים בני התורה, אמנם כן האיר המזרח באשכנז, אמדנו באורו נראה אור, ובולט, כל העולם התורני, צפינו והבטנו אחר ילד שעשועינו איך היא מתגדל מיום ליום ומשעה לשעה לא טפחים טפחים אלא אמות אמות באמת איש בקנה מדד, ענקית, ועיניט רואות ושמחות בגיל ורעדה: ולוא* ויעמד לארך ימים. והנד, פתע לפתאם הופיע לננד עיני ב״ישורון" מאמרו על "עריכת פרוש לתלמוד בבלי". דבר קטן! פרוש לתלמוד בבלי בנוי על ארבעה יסודות ספרא, ספרי, תוספתא וירושלמי וכל הראשונים שיש בידיט מאחרי חתימת התלמוד. וכבר מתוח הקו, נטה המבוי וקבועים י״א העמודים. אקרא ואשנה ולא אאמין למראה עיני: