Jeschurun · 1924-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1924) · p. Seite 90

30 הרב הגאון ר, אבדהם אליהו קפלן זצ״ל צ האמנם קם לתחיה הרמב״ם יוצר המין הענקי "יד החזקה" לברור ההלכה, לבנות לנו מגדל מפואר עוד יותר אשר ראשו יניע השמיטה לבאור ההלכה? ואולי חולם אני בהקיץ? אולם לאחר עיון וחדירה בחמשת העמודים נוכחתי שאין אלה דברי חלומות, נוכחתי שאדריכל הבונה מבוי כזה אמורי אמיד נפשיה שיוכל להחל ולגמר את המין מן המסד ועד הטפדוות. קראתי ורטט אחזני. נזכרתי על הכתוב על הגאון רבנו אליהו מווילנה זצ״ל שהי׳ בדעתו לחבר שלחן ערוך מוכרע וממאר עפ״י דעתו על יסוד בבלי, ירושלמי ובו׳ בעת שלא הי׳ עוד בן ארבעים והראו לו אות מן השמים שימנע מזה- ויהי המה מלבים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם ויעל אליהו בסערה ד,שמימה- הבינותי את קול האות האחרון. דודו ורעו אברהם יעקב ניימארק חופ״ק פק. תולדות הרב קפק זצ״ל. (כתובות בידי עצמו*). לפני השבת התחלתי לכתוב לך את הספר הזה, ולא הודעתי לך בראשית כתיבתי מקורות ימי־חיץ הראשונים, למען הודיעך, כי לא על ספור־־הקורות בלבד יבוא לך ספרי זה, כי אם על הרוח הדובר בהם אלי בשימי עליהם לב ועתה אספר. אני, אביך, נולדתי ביום ה׳ י״ב חשון שנת תתרץ בעיר קיק פלך קובנה אשר במדינת ליטא בבית אבייאמי מורתי, מרת פודל שתחי־, שהיה אב״ד באותה קהלה ושמו רבנו שלמה זלמן שמחה טרויב ז״ל אשר ירש מקום אביו הגאון רבי אברהם שמעון(בה״ר יצחק אייזיק טרויב ז״ל שהגיה וסדר ספר הלכות גדולות והדפיסו בשנת ...) משפחת טרויב עתיקה היא למאד, וכמה גדולים היו בה, וספר יוהם־ן בידה עד משפחת רש״י ז״ל, שיחוסו עולה לר׳ יוחנן הסנדלר ולמעלה בקדש ממלכות בית דוד. *) דברים אלה הוצאו מתוך היומן שהתחיל הרב קפלן זצ״ל לכתב ביום שנולד בנן; ולו הקדישו. "למען יהיה עמו כאשר יגדל׳". כי "מה טוב לאדם כי יקדיש לפרקים קרובים זמן מסוים להתיחד בו עם עצמה לבחן מהלך מחשבותיו ומפעלותיו. שהרי בלי עבודה שבלב זו יהא תועה כל ימיו-בלי מחשבה עליונה המפקחת על המעשים-וקשה שיהא לבו טהור ורוחו נכוף. לשם יחוד זה ולשם בנו התחיל לכתב את הספר "בתודה ובתפלה לראש כל נעלמות, נוראות ונחמות, בונה העולמות, בסודו נרקמות רוחות וגשמות; גויות ואדמות, כי נחיה ולא נמות-״. ״בו — בספר — יבואו רשומות קורות חייו של בני-עד היותו לאיש בהיות ד' עמו, כל מחשבותי עליו, על גדולו וחנובו, למודו ועלויו, דרכו בקדש ובחול. כי יחוד הלב וחנוך הבנים קרובים מאד זה לזה. בכתוב: והיו הדברים האלה על לבבך ושנגתם לבניך'.