Jeschurun · 1924-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1924) · p. Seite 94

94 אדם כי ימות באהל צד והרי הוא נם המדקדק במצוות והמחמיר במקום הראוי להחמיר, והרי הס* לפניך מי שאינו מותר על קוצו של יי״ד, אלא עומד ומרטט על כל סרם מדברי תורתנו הקדושה, והרי הוא מקנא קנאת הדת, בוער באש של יראה, יראת שמים כאחד גדולי ישראל הקדומים. ובאותה שעה — והנה הוא נם המשורר החולם ובעל הדמיון, שכלו רך פיוטי, בעל הרגש העדין, הנה הוא המשורר החומל והמלטף בבת שידמו, שירת האיש בעל הלב הטוב, השופע אהבה וחמלה. אולם ידע האיש לשלב את נעימות שירתו ויפיה בעבודת מדעו ופרי תבונתו ושירתו היה חדוה יראת קודש ואהבת ד׳. והרי הוא גם האיש המודרני, הסופר בעל הסגנון החדיש שבחדישים, יודע נם לספר ספורים קלים, ציורים ושרטוטים מהיי יהודי ליטא וטיפוסיהם בעבר. והיה אם עמדת על כל זה והתבוננת בדיוקנו של הנפטר הגדול וראית בו התמזגותן של התכונות ההפכיות — ותבין את סוד ההערצה והאהבה יחד, שנחל מתלמידיו ומכבדיו. ברכת שמים והצלחה מיוחדה. ואתה אל תבקש בכל זה שתי רשויות, במו שהוא בעולמות אחרים, אלא רשות אחת היא, רשות היחיד של מיוחד בעם, שהלכה ואבדה מרשות הרבים שלנו. * * * שלם ונפלא היה האיש. שלם ונפלא בתכונות אפיו. כי הכל היה בו. היתה בו דעת ותבונה של יהודי פקח ואדם גדול משלנו ותמימות רבה כנגדה, בזמן ובעונה אחת הצטיין בידיעה רבה, נאונית ומקיפה בכל מקצועות התורה וב״הבנה" וחריפות. היתד, בו הקנאה והיראה ועם זה גם ההפיכה בזכותם של כופרים, כי אוהב אנשים היה (ראה מאמרו על ח״י ברנר). ברם הוא היה האהוב לשמים והאהוב לבריות. חוט של חסד ונעם ד׳ היו משוכים ושרויים עליו ועל בל מעשיו. זו היתד, האישיות האהובה ומכובדת על הכל והערצה גדולה היתד, נתונה לה, באשר לקחה אישיות נפלאה זו במדוחיה אה לבות הרבים. כדאי להעיר על שרטוט מיוחד באפיו: מי שהכיר את האיש מקרוב היה רואה בצערו הגדול, שמצטער היה, כשלא השיגה לפעמים ידו, למרות כוונתו הרצויה, לספק בקשת מבקשי־טובתו, אוחד, שעה היה נעשה שותף לצערו של הסובל והיה בזה משהו משום צער השכינה, הכואבת כאב האנושיות; * * * והוא הביר את תפקידו, שהטיל עליו מקומו המיוחד, בתור מרביץ תורד, במדינת אשכנז ומורה התורה בביהמ״ד לרבנים בברלין. הוא ראה את עצמו עומד בין