Jeschurun · 1924-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1924) · p. Seite 95

צד. אדם כי ימות באהל 9* שני עולמות: מאחוריו עולם התורה והיראה הישן של ליטא וסלובודקה וטלז, ולפניו — חבורה אקדמית של צעירים, שאפשר להדריכם בנתיבות היהדות השלמה, כי נפשם חשקה בה. והוא החליט לצאת "בעקבות היראה", לעורר חבורה זו של צעירי ישראל לצאת גם הם בעקבותיה, לטעת בהם רגשי מוסר שמים ואהבת התורה בשלמותה והדרישה אחרי תקון המרות ישפורן. הוא ראה עצמו קרוא להיות מנהל ומורה דרך לחבורה צעירה זו אשר הכיר בה ברכה מיוחדה מחמת מקומה ומעמדה המיוחדים, לעם ישראל. הוא התחיל בפעולה נתלה וחשב מחשבה ענקית והנה עכב המות בעדו מלהמשיכה ולהביאה לידי נמר. * * * וגם הכיר את שעתו. הוא הכיר בתפקיד קדוש שני, שהוטל עליו מן השמים. הרגיש בעצמו — אולי שלא מדעת — כח הגדלות התלמודית והחוש המתי יחד, כח ההבנה, החודרת לעומק הדברים, עם כח המרדנות, והבין, כי עליו להשתמש בכוחותיו אלה ובאמצעים הראויים לזה, שמתן לו מקיס מושבו, להתחיל בעבודה נמלה של כניסה ופרשנות, סדרנות וביאור על שדה הספרות התלמודית. הוא חשב את המחשבה הגדולה, לפרש מחדש את כל התלמוד שלנו, תלמוד בבלי וירושלמי יחד, פירוש הדש מלא עתיק, תמצית דברי כל הראשונים. כבירה וענקית היא העמדה שנטל על שכמו. ולא רק בזה בחר. בתור אחד מן המדעים החרדים והלמדנים היחידים סבל מאוד בראותו כחות עם־הארצות והריסה נדחקים ונכנסים למקצוע עבוד התלמוד ומפרשיו בעולם הספרות העברית החדשה, ובראותו את ההגנה החלושה והמעטה על קדשי ישראל — רצה להשתדל להיות לאיש, שליט על כל מקצוע זה, לשמור עליו, לבל הנגע נניעה קלה שהיא לרעה בקדשי ישראל, אוה, שרק ירים זהירות, קדושות ואוהבות תטפלנה באלו הקדשים, אשר תלטפנה אותם בחמלה, גם בשעת עבודס. והנה בא המות וקטפו בדמי ימיו ובראשית עבודתו הענקית והכבידה. * * •X- יודעים ואומרים, כי רב היה כחל ליצירת ספרות חרדית, עברית. אולם עתק לא נאמר בזה כל הראוי להאמר. יכולות להמר שתי ספרויות חרדיות בעברית: ספתת בעברית, שאין בה שום כפירה ואפיקורסות, שאין בה שום פגול מעין זה שבספריות שאינן שלנו, ולא עוד, אלא שיש לה מנות לשם שמים, למעת אמונה ויראה. ואנו רואים כבר סימני ספרות כזאת וניצניה בעולמנו באיזה מקומות, והנה נס היא אינה אלא ספרות של חול, אשד אולי תוכל להיות ישמש לקודש. אולם,