Jeschurun · 1924-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1924) · p. Seite 360

360 Die Ansichten des Maimonides und Nachmanides usw. Hiernach sollte man meinen, dass in Streitfällen über toraitischen oder rabbiniscben Charakter eines durch Midrasch abgeleiteten Gesetzes Maimonides dieses für rabbinisch, Naehmanides für toraitisch erklären würde. Tatsächlich gibt es aber Gebote, welche Nachmanides trotz des Midrasch nur für rabbinisch hält, während sie gerade nach Maimonides toraitisch sind. Drei Beispiele mögen dieses erläutern: 1. Nachmanides bezeichnet in seinem Pentateuchkommentar zu Deut. XIV, 22 die Teruma- und Ma’aserpfLieht für sämtliche Bodenprodukte mit Ausnahme von Getreide, Wein und Oel als nur rabbinisch, selbst die für Oliven und Trauben, und erklärt die Midraschim, welche das'Gebot der Verzehntung von Obst aus der Schrift ableiten für blosse Anlehnungen8 * * * 12). Dagegen betrachtet Maimonides (Eßl. Terum II, 1) die Teruma- und Ma’aser- 8) אבל המצוות בתרומות ומעשרות בכל מקום הן דגן תירוש ויצהר ופירוש דגן בלה״ק .המינין הידועין בתבואה ופירוש תירוש היין ההדש אשר ישיקו היקבים ויצהר השמן שבהן. ואין ן .מין אחר בכל הזרעין ובכל פרות האילן הייבין מן התורה כלל לא בתרומות ולא במעשרות ויש ־ .ברייתות שגויות בת״כ ובספרי לאסמכתות והן ממעות (כצ״לוב״ה דפוס ויכיציה ש״ס) אבל הדבר המתבאר בגמרא מן התלמוד הבבלי והירושלמי ופשוטו של מקרא כך הוא שאפילו זיתים וענבים מעשר שלהם אינו מן התורה. Die von Nachmanides erwähnte Stelle' aus Torat Kohanim ist zu Lev. XXVII. 30 זרע הארץ לרבות שום ושחליים וגרגיר . . . מפרי העץ לרבות כל פרות האילן או יכול שאני מרבה חרובי שקמה וצלמונה -וחרובי גרידה ת״ל מפרי העץ ולא כל פרות האילן. מנין לרבות את הירקות למעשר ת״ל וכל מעשר. Die Sifrestelle ist zu Deut. XIV, 23 (Pisk. 105) מעשר דגנך תירושך ויצהרך יכול אינו חייב אלא על דגן תירוש ויצהר מנין לרבות שאר פרות ת״ל תבואת זרעך... מכן לרבות ירקות למעשרות ת״ל וכל מעשר הארץ . . . מפרי עץ לרבות פרות האילן Vgl. hierzu auch j. Ma‘asrot 1,1. Höchst auffällig ist die Ansicht des Nachmanides אפילו זיתים וענבים מעשר שלהם אינו מן התורה, da sie — wie Halevy 1. c. 507 Anm. 38 fragt — der Mischna Terum. I, 9 zu widersprechen scheint. Dafür aber, dass anderes Obst und Gemüse nur nach rabbinischer Vorschrift zu verzehnten sind, gibt es viele Belegstellen im Talmud (vgl. Ber. 36 a הנ״מ גבי מעשר אילן דבארץ גופא מדרבנן; R. h. 12 a מעשר ירק דרבנן; Bechor. 54a). Dieses ist auch die Ansicht von Raschi (Ber. 36 a s. v. גבי מעשר, Chul. 120b s. v. אף תרומה u. Ö.), von Tosafot (R. h. 12 a s. v. תנא, Bab. m. 88a 8. v. הכא u. Ö.) von Rabed (Bilch. Ma‘aser I, 9); in seinem Kommentar zu Torat Kohanim, Lev. XXXVIII, 30 bringt er verschiedene Ansichten, ohne zu entscheiden.