Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 11 (1924)
- Issue
- Heft 5-6 (Mai 1924)
- Article
- S. 59 fehlt
- Date
- 1924-05-01
- Page
- Seite 61 (sequence 5)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/2292929-2293027--07029-2300330- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
דר. שמואל גרינברג. מחרוזת פנינים. מבחר השירה העברית למיום חתום כתבי הקודש עד גלות ישראל מעל אדמת ספרד בשנת ה״א רנ״ב. ערוך ומתוקן על ידי חיים בראדי בהשתתפות מאיר וינר. ליפסיא, הוצאת "אינזל". העורך של הקובץ הזה, הרב החכם דר. בר^די, ידוע הוא משכבר הימים למומחה במקצוע חקירת והבנת השירה העברית שבתקופות הקודמות, ביהוד ד של תור־הזהב הספרדית. ואם הוא שתף בעבודתו זאת עוד סופר אחד, חזקה לחבר שכמותו, שנחר לו שותף הנץ שידיו רב לו ג״כ לעבוד עמו במחיצתו לתועלת הענין, עפ״י הכלל: מיני ומינך תסתיים שמעתתא. ודבר זה נכר כבר בשחי ה״הקדמות" שבאו בראש הקובץ הזה. האחת חתומה מאת העורך והשניה מאת השותף. והנה במרס נבוא להשליך סקירה על החומר הנבחר ואופן הבחירה, נשמע נא מה בפי ׳הבוחרים הנכבדים, על כונחם ודרכם במעשיהם זה. "בראש דבר" אומר הדר. בראדי, שכונתו היתד, "לתת לפני הקוראים קבוצה ממיטב שירתנו: שירים שהם צורות לנשמות וגופות לרוחות, שירים שיש בהם •לב ונפש, ר נ ש ו מ ח ש ב ה, הוד ויופי". "בהתבוננות עמוקה ובזהירות יתירה" עמלו המקבצים לקבץ הנדחים מכל המקומות אשר הודחו ואשר נפצו שם, ובחרו "רק בשירים שיש בהם ניצוץ של חיי עד; שירים שהם מבליטים על ידי בטוי חזק ויפה את רגשות האומה האמתיים, את שמחת לבה ואת ת ו ג י ו ן נפשה, את תקוותיה ואת שאיפותיה, את משפטה ואת השקפותיה על העולם ומלואו, על החיים והמות, על העבר, ההוד, והעתיד". הדברים היפים האלה, שהם בעצמם מעין שירה במרדה, ראוים הם למי שאמרם, ומנבאים לנו כבר כי נבוא על שכינו בנוף הספר ותבנו. רוחו של בר סמכא מובהק מתגלה לפנינו בשורות המעטות הללו ונותן מקום לתקוות הכי גדולות. אבל, כנראה, חשש הרב המאסף, שהוא מבטיח יותר ממה שאפשר לתת באמת, ע״ב מהר והוסיף לומר: "ואנחנו יתנו גם ידענו, בי בשיבא אחד הקוראים לבחון את השירים אשר בספרנו אחד אחד ולבקר אותם, ימצא נם שירים שאין בהם בל המעלות והמרות שמנינו", והוא חושב כי "סבת הדבר מקורה לפעמים בעובדה הידועה "שאין בל הטעמים שדם, ואשר יהיה בפי האחד כדבש למחוק יחשבהו אחר לחסר מעם בריר הלמות". ועל פי מטי סבה זו היה משמע, בי אמנם לפי דעת המאספים ה ם בחרו במיטב השירה, ורק בטעמו של הקורא תליא מילתא להתענג על המושט לו ולדוט באמת הבנץ של העורבים. ״אבל״ — הוא מוסיף לומר, מעין הודאת בעל דין עצמו — "לפעמים הוכרחט באמת להביא את הטוב ביחס