Jeschurun · 1924-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1924) · p. Seite 70

70 פרוש ערוך למזמור כבלי, צרכו ודרבי ע ■קצורו של רש״י. היינו: לאחר חשוב מקיף ודיוק חרוץ הוא צריך להצליח סוף סוף בהמצאת סבום־מלים נבחר האומר מעט ומאיר הרבה. דוגמת מבוכה כזו לא נתנה להכחב כאן בפרוש, אלא להראות מקומה. עיין תענית, יא ב. זו סוניא קטנה בת עשר שורות, מרבית ברץ תענית שעות, והפרוש המיוחס לרש״י מרבה בה דברי באור שקשה לעמוד על כונתם », ר׳ יואל סירקיש דל בהגהותיו(הגהות הב״ח אות ז וח) מעמידנו שם על הברור, אך גם בתרו צריך ברור, תאת עמדת פדושנו. אולם יש שהקושי בא מצד אחר: העגין עצמו פשוט, אין מבוכה ואין ספק, והרי אתה יושב ולומד מתוך הרחבת דעתך סוגית שמועה אחת. אבל הנה לפתע פתאם, באמצען של דברים ברורים, תפגע בדבר חדש שלא צפית לו כלל. מה זאת? אינך יודע טעם הדבר ומה היתד! שמועה זו חסרה בלי חדוש זה. משתאה ומחריש תעמוד ותביט בפני חדה סתומה. במקומות הללו מצדים לעשות נכוחות גדולי המורים בישיבות ליטא הי״ו, הלא הם תלמידי השפעתו של נאק הבינה בעולם ההלכה רבי חיים הלוי ז״ל מבריסק. בלהב הפשטות החריפה הגנתה בנרתיק עיונו, שונאת "הפשטליך מצד אחד והשטחיותו מצד שני, היה גנש אל גופי ההלכות ומבתר אותם בתוך. תופס את הגרעין העקרי ־החבד במעמקס ומגלהו לעין כל מבין בשפה ברורה ובריאה ובקריאת שם שאץ לו תמורה. נתוח זה מגלה אמתות כלאחר־יד. אינו נלחם בקושיות, אלא כולל כללים. הוא משכים ומעריב על נועם תורתו במקורה הראשץ והקושיות כלות מאליהן. שהרי ־מי שזוכה להבין תוכו של ענין אינו זקוק לכלי זין של הרוצים כלפי קושיות המתנפלות מבחוץ — האור בא מתוכו והקושיא מתנדפת. תעיף עינך בה ואיננה. נביא בתורת דוגמא דבר אחד מפורסם ביותר בקרב "עולם הלומדים" משמו •של רבי חיים ז״לית. סוטה, כח א: ת״ר שלש פעמים האמורין בפרשה (של סוטה) נטמאה וכד מגיד לך הכתוב שהספק אסורה, פרוש, אשה זו שקנא לה בעלה ■מאחר ואח״כ נסתרה עמו יש להסתפק בה שמא נטמאה והגיד לך הכתוב שישקנה בעלה לברר הספק, נאם לא השקה אסורה לו אסור ודאי. ומכאן אתה דן לשרץ שספק נגע בטהרות ספק לא נגע, וה״ה שאר טומאות, שמחזיקין בו מספק דין טומאה ודאית (ברה״י). דבר זה ידוע ומפורסם בכל התלמוד: ספק טומאה ברה״י ספקו טמא ולוקין צז) כידוע אין הפרוש לתענית של רש״י ז״ל. ע׳ שם הנתלים. וכאן בד״ה למחר ובל׳ הביא ראי׳ שיש לצרף את הלילה ליום שעבר להיותם יום אחד משום שנאמר ויהי ערב ויהי בקר יום אהד. וזה מזכיר דברי רשב״ם שנלחם בם ראב״ע במחברתו אגרת השבת. צח) כתוב על זה בס׳ שו״ת אחיעזר של מורן ורבן ר׳ היים עוזר גרודזנסקי מוילנא/ ׳דף ב ע״א: "וקצת דברים קרובים למה שכתבתי שמעתמ וממין בבי מדרשא משמו דמר ידידי אלופי ומיודעי הגאון הגדול מו״ה חיים הלוי שליט״א האבד״ק בדיסק".