Jeschurun · 1924-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1924) · p. Seite 79

פרוש ערוך לתלמוד בבלי! צרבו ודרט 79^ עט לפניו ז״ל היתד, נרפא שלפנינו, ואם ק איך נפרש דבריו בפרק י׳־ב היוצאין מפורשין מתוך אותה נרפא האחרת שהביא הרב המגיד. זק רב נצטערתי בפתרון חידה זו עד שראיתי בבאורי הגר״א דל לאבן־העזר, ט״ז פ״ק ג, שהביא גרפת הרב המגיד וכתב על זה: "וצריך לומר דגרים אי נמי כי נזרו כו׳ אבל יחוד לא ט׳ וכמו שכתב שם בפכ״ב". הרי לנו הגהה מוכרחת: להוסיף כתלמוד לפי גרמת רמב״ס ז״ל שתי מלים הללו "אי נמי". אלא שעדיץ יש לתמוה. מכיק שפסק בפכ״ב כדעת תרוץ שני שבתלמוד ששמאי והלל נזרו על היחוד אבל קרבת אקראי היתד, אפורה כבר קידם(משום נשג״ז) בגזרת חשמונאי—איכה פפק בפי״ב ש״אם לא יחדה לו אלא נקראת ק,* מקרה אינו חייב (משום נשג״ז כגזרת חשמונאי) אלא משום נכרית"? לא כאן המקום לבאר מה שנ״ל בזה — אבל צורך ההגהה מוכרח ועומד. ביחוד צריך טון הגרסאות לענין סדר הדורות. דבר זה קובע לו עבודה בפני עצמה. רצונך להכיר הכרה סדורה וברורה את השתלשלות הענינים עליך לדעת בכל משנה מתי נשנית, בכל מאמר מתי נאמר, בכל תנא ואמורא מתי חי והיכן למד, מי היו רבותיו ומי תלמידיו. בp הוא שנתחיל מנין הדורות מראשית ימי התנאים ועד חתימת התלמוד ולרשום גבי כל דבר בתלמוד ק אתה דור הוא: ראשון, שני, שלישי וט׳. אך על זה בפרק הבא. וכאן נביא דוגמא מהלכה נדולה אחת התלויה בטוך נרפא של שם אמורא אחד. נדולי דורות רטם נחלקו בתשובת השאלה: אם חייבים אנו לנהוג מצות י בו ם בזמן הזה או לאוקיי. וכתב ר״י ץ׳ מיגש ז״ל בתשובותיו, סי' קלט: "ואנחנו מכלל הסוברים לפסוק כששאל [שמצות חליצה קודמת למצות ימם] להיות שמואל ור׳ יוחנן מסכימים בה. — ואם היה רב נהק האומר חזרו לומר מצות ימם קודמת למצות חליצה בתרא אז היינו אומרים הלכה כבתראי, אבל כיון דלאו בתרא הוא הנה היו ששאל ור׳ יוחנן חלוקים עליו ואין לנו לדחות דבריהם ולפסוק כרב נחמן". והנה לפנינו בתלמוד, יבמות לט ב: אמר רמי בר ח?זא אמר רבי יצחק חזרו לוש מצות ימם קודמת למצות חליצה קטי. אבל ר״י ן׳ מיגש ז״ל גורם ר ב .נחמן במקום רבי יצחק שבגרסתנו. ורב נחמן זה שרמי בר חמא אומר בשש אינו רב נחמן סתם, אלא קדמון הוא, ואינו בשא לגבי שמואל ור׳ יוחנן. קיג) צ״ל "נקרה". ובן ל׳ רמב״ם בפ״ד מהל׳ חליצה ה״ב: "ולא קבעו מקום אלא נקרה מקרה״. p הוא בדפוס ראשון, ובדפוסינו נשתבש גם שם שבוש יתר. קיד) ע׳ פחד יצחק אות יוד, תשובות רבות מאד מגאוני אטליא שפסקו הלכה למעשה שמצות יבום קודמת. קסו) גם רי״ך< ז״ל גרס כן, אלא שהביא גם גרסא אחרת שר׳ יוחנן אמר זאת, ולפיכך;פסק שיבום קודם.