Jeschurun · 1924-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1924) · p. Seite 80

80 פרוש ערוך לתלמוד בב^י/ צרכו ודרכו פ ואפשר שהוא אביו של שמואל ב״ר נחמן שנחלק עם ר׳ יוחנן. ע׳ ירושלמי מס׳ הוריות בסופה: מר שמואל כר נחמן אמר משנה קודם לתלמוד ור׳ יוחנן אפר הלמוד קידם למשנה. ואולי זהו רב נחמן הקדמון שרב נחמן האחרון אמר בשבו בירושלמי כתובות ס״ה ה״ח: אמר רב נחמן בשם רב נחמן וכוי. וראיתי לאחד מגדולי הספרדים ר׳ אברהם שראני ז״ל בס׳ מקנה אברהם סי׳ קכ״ד שהביא דברי ר״י ן׳ מגש ז״ל אלו וכתב: "ולא ידעתי היאך נסתפק בזה דהא כתב רש״י במם׳ יום טוב, כה א, דרב הונא ורב חסדא ורב נחמן תלמידי דרב הוו, ובודאי דהוא בתרא לגבי שמואל ור׳ יוחנן". ולא עלתה על דעתו שאין זה אותו רב נחמן תלמיד רב, אלא קדמון. ומכל מקום צריך עיון. י. תרגומים לצורך באורן של מלים יוניות, פרסיות, רומיות וכו׳, הבאות בכל רחבי התלמוד, יש לנו ספריימלים. אבל מומחים ובקיאים צריכים לעבוד בזה הרבה ולהכניס מסקנותיהם למחיצת פרוש הנצב על הדף. נביא נא דוגמא ממלה אחת, שדין נתל וחמור הנוהג בארץ ישראל גס בזמננו־ תלוי בפרושה. סנהדרין, כו א: ר' חייא בר זרנוקי ור׳ שמעון בן יהוצדק הוו קאזלי, פגע בהו ריש לקיש אטפל בהדייהו, חזי׳ לההוא גברא דקא כריב. אמר להן: כהן וחורש (בשביעית]! אמרו לו: יכול לומר א ג י ס ט ו ן אני בתוכו. מותר לו לאגיסטון לחרוש בשביעית — אבל מהו אגיסטון? יש שרואין מ מלה יונית או רומית, ויש — פרסית. ע׳ מוסף הערוך: אגיסטון בלשון פרסי -Feldbesteller, Baum anpflanzer, ושם בהערה 2: "וזה הפרוש נראה לי עיקר בי אריס הוא כמו בל׳ ערבי ערס, כלומר נוטע אילנות ובעצם וראשונה כן טעם מלה פרסית אגיסטן". אולם אחרים פרשו שהיא מלה יונית או רומית והוא ל׳ אנגריא, שהוא אנוס לעמד למס המלכות, ע׳ ספר המלים ללוי. ובכך חלוים שני הפרושים שהביא ר׳ נתן בעל הערוך ז״ל, ונראה שממנו הביאם רש״י ו״ל: "אניסטון שכיר, וקרקע של נכרי הוא א״נ משום ארנונא שכרו בעל הבית לחרוש". וכתוב עוד שם בהערת הערוך: וגם יש לומר שהוא ל׳ פרסית אחרת ופתרונה משולח ועבד, ויכול לומר אנוס אני והכריחוני לחרוש בשביעית ואני עושה מחמת אונם. נמצינו למדים, שאם מלת אגיסטון פרסית היא (מלשון ראשונה) מותר לישראל שכיר לחרוש בקרקע שקנה נכרי בארץ ישראל. אבל אם מלת אגיסטון יונית היא (או פרסית מלשון שניה) אין לנו היתר זה. ובכסף משנה, פ׳יד מהל׳ שמיטה ויובל הכ״ט, מבואר שאסור לו לישראל לעמד בשדה עכו״ם בשביעית; ואעפ״י שאין לפרותיו קדושת שביעית לדעתו ז״ל שם, מ״מ לעמד בה אסור. והדבר