Jeschurun · 1924-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1924) · p. Seite 83

פג פרוש ערוך לתלמוד בבלי, צרכו ודרכו 83 ויש שחסרון הנקוד גורם שבוש רב. הנה, לדוגמא, מה שאמרו הז״ל נבי אב ואם "שהוקש כבודם לכבוד המקום" (יבמות, ה א) צריך לנקד "שהוקש כבודם לכבוד המקום", כי לא על הככוד עצמו, כביכול, נאמד, אלא על מעשה הכבוד. ומצאתי בן בספרו של אחד הקדמונים ז״ל ששכחתי שמו. אף יש פרושים שונים למלים שגורות ביותר, מהם שנדחו בידי המחקר האמתי ומהם שנתקבלו, ופעמים שהדחויים מכרים כדברי המפרשים והמקובלים לא מכרו. נסיים כמה שפתחנו: מלת שחר האמורה במשנה ראשונה שבתלמוד לא אמרו בה המפרשים כלום גם על פרושה הלשוני. רק בס׳ מלאכת שלמה כתוב: פי׳ הר״ש שירליו ז״ל עמוד השחר סמוך לאור היום, מחשיך ומאפיל יותר מחשבת הלילה, וקרוי עמוד השחר, וכשמסתלק קרי עלה עמוד השחר". מקום מולדתו של פרוש זה באבן עזרא כראשית, לב בז: "עד עלות השחר, עד סור שחרות הלילה וי״א כי שחר דמות איר והוא הנראה בעבים טרם זרוח השמש וכן אשר אין לו שחר". הרי שהובאה ראיה גמורה לפרוש שני, והוא גם הנבון והמקובל על יסוד מחקר לשונות המזרח. מרובים צרכי העבודה, ולרגל מלאכתי בעריכת הפרוש לשם נסיון והצעה בלבד הנני לבאר בע״ה, בפרק שני הבא, דרכים שיש ללכת בם על ספוק צרכים הללו. תם פרק ראשון. רבי דוד צבי האפמאן דל. * חרושים והערות.*) ד. שאלה. ברמב״ם פ״א מה׳ בנין בית הבחירה איתא: המזבח אין כונין אותן אלא בנין אבנים גזית וכו׳. והוא תמוה דהוא נגד מקרא מפורש לא תבנה אתהן גזית. תשיבה. בהשקפה ראשונה אמרתי דצ״ל גויל במקום נזית, ועי' ריש ב״ב דגויל הם אבני דלא משפיא, והיה כתוב ברמב״ם גוי׳ בקו על הידד ונשתבש הוי״ו לזי״ן וטעו המדפיסים וקראו גזית. אחר זה עיינתי ברמב״ם דפוס ווניציא וברמב״ם דפוס קינשטנטינאפעל ומצאתי דבתיב שם המזבח אין בונין אותו אלא בנין אבנים, וליתא שם מלת גזית כלל, ובדפוס אחד מצאתי: אין כונין אותו אלא בנין אבנים אבנים [ב׳ פעמים] ועכ״ם נשמע דהמלה גזית הוא טעות הדפוס. *) מבועי עזבונו דל בשביל הישורון.