Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 27

כז על עריכת פרוש לתלמוד בבלי; צרכו ודרכו 27 כשלש מאות חבורים שבאו כדפוס נשארו לנו מימים ראשונים לבאורו של התלמוד ויותר ממאתים המרים גטזים עז־יין, כתבי־יד, במקומות שונים ב. יותר מהמה מועילים לעריכת פרוש דברי חדל עצמם השולחים אור ואמת ממקום אחד לחברו. הן "כך דרכם של דברי תורה שהם צריכין זה לזה, מה שזה נועל זה םותח״ג. אך לא במהרה ולא בלי עמל .ימצא המפתח. "היה רבי יהושע אומר: השונה ואינו עמל כאיש שזורע ואינו קוצר" י. לא יראה ברכה, לא יביא תועלת. גדולי דורות רבים עסקו בחקירת תורתנו הקדושה. על כל הלכה ועל כל דיוק בה דנו ודרשו גאוני עולם. יש לך לומר כי אין מקום בתלמוד שלא הנו בו רבמת לבבות, שלא עמלו בו אלפי מוחות — ועדיין אין מלאכתו גמורה. הרבה ממקומותיו עוד הונחו לנו להתישב בהם, כי הרבה מדבריו לא נתפרשו עדיין. כלומר: לא חתומים הם, לא נסתרים, — כשתעיק בם היטב, תבדוק מוצאם ותחפש מקורם, מצא תמצא פתרונם — אבל באור מךהמוכן אין לנו בהם, ולו אנו צריכים. זהו צרך ראשון, והלכה ראשונה מהלטת התלמוד תראה לנו דוגמתו. ברכות ב׳ א׳. שנינו: מאימתי קורק את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מהו ״עמוד השחר׳? ברש״י ותום׳ לא נתפרש. רבים בין הלומדים שנעשה להם כהיתר לעמר על מקום כזה בלי דרישת פרוש כלל. יודעים הם באותו "עמוד" כי של אור הוא ומשמש תהום בין לילה ויום — וד;ם בכך. על "רנות" זו יצא פרושנו למלחמה! כי היא שעמדה לפרושי־שמש רבים ובצרה להם מקום בדעת הצבור, עד שהתנחלו מדור לדור במשך מאות בשנים, ומחאות המומחים שמחו בהם לא הועילו כלום, מפני שלא הוכנסו מחאות אלו לתוך פרוש נצב על הדף כדמות רש״י ותום׳. ומקומט יעיד. רבי יום טוב ליפמאן העליר ז״ל בעל הם׳ תוספות־יום־טוב, האוהב להתחקות על שרש כל דני ולירד לסוף משמעותו, כתב בפרושו למשנה זו: "עמוד השחר, יש רגילין לפותרו כוכב השחר. וראיתי לרד״ק במזמור אילת השחר (תהלים כ״ב) שיש מפרשים אילת שם לטכב השחר ע״כ. אך בכאן אין נכון לפרש שעמוד יהיה שם לכוכב ההוא". לא היה דרכם של רבותינו האחרונים ז״ל לעיין הרבה בתלמוד ירושלמי ובמדרשים ועל כן לא העיר הרי״ט העליר ז״ל כי פרוש משובש זה שהיו רגילין בו בימיו טעות ב) עי קונטרס המפרש השלם לר״א פדיימאבן בסי לדוד צבי. ודבר גדול עשה הרב בעריכת קונטרס זה, כאשר כתב בהקדמתו: "ומעתה יבואו אדירי התורה ההוגים בדברי רבותינו בעלי התלמוד ויהנו לאור הפרושים הנזכרים בקונטרס זה". אלא שאורם אור גנוז הוא וקשה ליהנות מהם עד שיקומו להם גואלים להוציאם למרחב הדפוס. ג) במדבר רבה פ׳ י״ם. ד) תוספתא פרה, פרק ד׳, די.