Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 28

28 על עריכת פרוש לתלמוד בבלי, צרכו ודרכו כח נושנת היא ובאה בירושה לדורותינו מימי האמוראים ז״ל ואולי גם מקודם לכן. וככר מחה וגער בה ר׳ יוסי בי ר׳ בון בשעתו, הלא היא כתובה בירו׳ ברכות ם" א ה״א ויומא פ״ג ד,"א וב״ר פ׳ נ׳: "אילת השחר זו כל האומר שהיא כוכב מועד, [נ״א: שקרן הוא], פעמים שהוא (הכוכב) מקדים ופעמים שהוא מאחר; ומה ה״א (א*לת השחר)? כמין שני קרני אור שעולין מן המזרח ונמהירין״ה. ואמנם מפורש כן גם בתלמוד בבלי, יומא כח—כט, שקרני אור הללו הנקראים בלשון הכתוב "אילת השחר" מתמור של חמה הס המפציע לכאן ולכאן ולא מאור כוכב. שמעט אילת־השהר, אבל מהו עמוד־״השחר? הרי״ס העליר ז״ל נראה כסוכר שהיא הוא; אלא שאילת בלשון המקרא ועמוד בלשון המשנהי. ויש ל5י.ע להשערה זו מדברי המדרש (ב״ר פ׳ נ׳): "אמר רבי חנינא משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעה מילין וכל". מאמר זה עצמו הובא גם בירד (ברכות פ״א ה״א ויומא פי־ג ה״א) בגרסא זו: "אמר רבי חנינה מאילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעה מילין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל" אם נפשך לומד שאין הגרסאות חלוקות על־יכרהך שאילת־השחר ועמוד־השחר אחת היא ז. אבל לפי זה יהא מעמודי־השחר עד הנץ החמה מהלך שמונה מילין וזה נגד דעת הבבלי, פסחים צג—צד, שאין שם אלא ארבעה (או חמשה) ולא יותר. אולם בפרוש רבד חננאל ז״ל, פסחים שם, מצאתי גרסא שלישית לדברי רבי חנינא, והיא: "מאילת השחר עד שיעלה עמוד השחר ארבעה מילין". מוכח, שא;לת זו ועמוד זה שני דברים נפרדים הם. ויהא לפי זה עמוד השחר שבגרפת ר״זז מתאים להארת המזרח שבגרסת ירו׳ ומדרש. כך הבין גם הגרי א ז״ל. שכן כתוב בפרושו לברכות פ״אמ״א: ,,עמוד השחר הוא האיר פני המזרח ולא אילת השחר. ואמרו בירושלמי ק אילת השחר עד האיר המזרח הוא ד׳ מילין". צריך להודות, שלפי מסקנא זו הלשון קשה קצת: מה ראו חכמים לקרא את אור הבקר הפושט על פני המזרח בשם עמוד ונם לשמש בו ל׳ עליה? מצאנר ה) בירד: אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בדן הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא מעיא זימגין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרת מאי כדון כמין תרין דוקרבין דנהורא דסלקין מן מדינחא ומנהרין. ובב״ר: אמר ר, יוסי בר אבין אם יאמר לד אדם הדא בוכבתא דצפרא איילתא דשחרא שקרן הוא פעמים פוחתת ופעמים שהיא מוספת אלא כמין תרתין קרבין דנהורא סלקין ממדינחא ומגהרין לעלמא. ו) בהגהות ר׳ נתן אדלר ז״ל שהדפיס ובאר וברר הרצ״ב אויערבך ז״ל בס׳ משנת n נתן (פפד״ם תרכ״ב) השיג כבר על תי*מ מתוך דברי הירד שלהלן. וכי רש״ש ז״ל. ז) וכן משמע לכאורה בפה״ם לרמב״ם תמיד פ״ג מ״ב שעמוד השחר שהוא תהלת היום נקודת האור הראשונה היא, אולם ע, להלן הערה פד׳ז שאין זה אלא.לדעת רי״ש, וקי״ל בר״ע* ובהגהות רש״ש/ יומא כ״ט א/ כתב ג״כ דמתני' אתיא כרי׳יש.