Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 30

30 על עריבת פרוש לתלמוד בבלי/ צרכו ודרכו ל מפני חשש טעות, והמתינו לדעת תנא־קמא עד הארת המזרח ולדעת מתיא בן שמואל עד הארת "כל המזרח עד שבחברון"יא. וכן מפורש בפסקי רמב״ם ז״ל, שכתב בהל׳ תמידין ומוספץ (פ״א ה״ב): ״(תמיד) של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל [ה]מזרח"’-. ולא כתב כאן אלא הדין הנוהג, אולם בה׳ עבודת יוהב׳־פ (פ״א ה״ח) הוסיף בבאורו: "ומתעסקין עמו(עם כהן גדול) עד שמניע זמן שחיטה. ולא היו שוחטין(התמיד) עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי שמא ישחטו בלילה". הרי שמעיקר הדין בעמוד השחר הוא תלד. נמצינו למדים מכל המקומות הללו ש״הארת המזרח" לאחר "עמוד השחר" היא, אלא שלדעת רש״י היא עצמה "הנץ החמה", ורמב״ם נראה כחלוק עליו בזה, שהרי כתב ״... קודם שתעלה החמה משיאור פני כל המזרח". ואם נפשך לומר שהם שוים — רש״י ורמב״ם — תבאר "שתעלה החמה" על עליתה כולה, אבל "הארת המזרח" אינה אלא "הנץ החמה"’5■, כדברי רש״י, ו״הארת כל המזרח" (של מתיא בן שמואל) בעתים היא באה, ה:הנצה לפניה והעלוה מאחריה. ועוד זמן אחד יש בין הארת כל המזרח לעלית החמה, שהוא אותו השעור האמור במם׳ ברכות, ם ב, שיראה את חברו הרגיל עמו קצת ברחוק ד׳ אמות ויכירנו. שהכהנים בבית המקדש קראו את שמע לפני זמן זה ולפיכך לא אמרו ברכת יוצר אור, כמבואר שם י״ב א׳, אבל הותיקין קראו את שמע בסוף הנצת החמה בסמוך לעליתה כשהיו נצוצות נתזין מאותה נברשת של זהב התלויה שם כמו שפרש״י ביומא, לז ב (בד״ה שהגיעו ובו׳ וכן פר״ח ומאירי שם, ולא כתוספות בד״ה אמר ובו׳) ולפיכך אמרו נם יוצר אור. וכן מפורש במלחמות הרמב״ן פ״א דברכות (בד״ה הניא וט׳). הרי שנסתמנו כאן ששה זמני בקר בזה אחר זה: א) אילת השחר, ב) עמוד השחר, נ) הארת המזרח שהיא הנץ החמה, ד) הארת כל המזרח, ה) הכרת חברו ברחוק ד׳ אמות, ו) ועלית החמה. כן הוא לפרש״י, שאלו לפרוש הנר׳א הארת המזרח היא עמוד השחר, והיה נראה לו ז״ל לפרש כן משום שסמך על גרסת הידו׳ שלפנינו בדברי רבי חנינא, ואת פרוש רבנו חננאל למס׳ פסחים, שט מצאתי הגרסא הנכונה• בירו׳ המתאימה לסוגיות הבבלי שלעיל עם פרש״י — הן לא ראה עדיין. כדעת הנר״א ז״ל נראה שהיתה נם דעת רא״ש ז״ל שכתב בפסקיו, ברכות ראש פ״ד (ט א): "(תפלת השחר) עד חצות. ותחלת זמנה נ״ל משיעלה ברק השחר יא) פי׳ הרב חמאירי ז״ל שיהא העושה רואת בכח אותה אורה עד חברון. יב) בספרינו גרסי׳ "מזרח" אלא שמצאתי בתשובות ספרדיות דגרסי׳ "המזרח". והוא הנכון. יג) וכן נתבאר בבס״ט פ״א מה׳ ק״ש ובדרכי משה טוא״ח נ״ח ב׳ בשם מהר״י אבוהב בלשון רמב״ם במק״א על "עלית החמה" שהיא אחר .הנץ החמה". ואם תאמר שרמב״ס .חלוק על רש״י הרי דעתו כדעת מגיא ומבוא השמש שלהלן. ע׳ הערה טו.