Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 32

82 על עריכת פרוש לתלמוד בבלמ צרכו ודרכו לב המזרח הוא עמוד השחי, כפש״ב לעיל, כך קשה באמת נש פ־וש רש״י שהארת המזרח היא הנץ החמה. מפני שמשמעית הלשון "האיר המירה" מתאימה יותר לאותה אדמימות בשפולי רקיע עד שלא נראית חמה. וכבר הלך בשטה זו של מג״א אחד מנחלי הם פרדים שקדם לו, ר׳ אברהם הכהן פימינטיל ז״ל שכתב: "תמיד של שחר שמצותו ביום היו שוחטץ אוחו לכתחלה אחר שעלה עמוד השחר בהאיר פני המזרח וכר׳ ומפני שטעו פעם אהת באור הלבנה הצריכו להמתין מעט בשחיטת התמיד אהד עלות עמוד השחר עד שיאיר פני כל המזרח וט״ט היה זה זמן הרבה קורם הנץ החמה"®י. ומצאתי להם רב בין הראשינים ז״ל שכן כתב רמב״ן במלחמותיו(פ״א דברכות בדיה תניא) "משעלה עמוד השחר יום הוא לכל דעין שבתורה ומפני שאין זמנו ידוע לכל אמרו דבעי ביום הנץ החמה דבר שהיא ביוד לכל שאם הקדים לא פשל והמתאחר אינו מפסיד כלום שאין הקדמתן מצוה וזמנן כל היום ולענין תמיד במק־־ש דכתיב בקר קבעו האיר המזרח שהקדמתו מצוד.". הנה דעת רמב״ן לא כרש״י ולא כרא״ש (והגי״א) אלא כדעת טג״א ור״א הכהן שהארת המזרח חלה בינתים, עמוד השחר לפניה והנץ החמה לאחריה, אבל לא כנרסת ירו׳ שלפנינו שמעפוד השחר עד הארת המזרח ד׳ מילין ומהארת המזרח עד הנץ החמה שוב ד' מילין, שזה אי אפשר כמו שנתברר לעיל, אלא כנרסת ר״ח שמא־לת השחר עד עמוד השחר ד׳ מילין ומעמוד השחר עד הנץ ההמה שוב ד' מילין ובאמצע שעור ד׳ מילין הללו האחרונים הלה האיר. המזרח. ויש להביא ראיה גדולה לשמה זו של ר׳ אברהם הכהן ור׳ אברהם גומבינר ז״ל החולקים על פדש״י והולכים בשיטת הרטב״ן ז״ל מבלי להזכיר את שניהם. ע׳ יומא, ל׳ ז ב׳: (תניא) הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משפר משכימין ואנשי מעמד מאחרין. פרש״י: "שאנשי משמר, שהכהנים •שהעבודה מוטלת עליהם מקדימין לקרותה קודם היוםטי שמא תמשך עליהן העבודה וימנעו לקרות". והרי מבואר ביומא (כה) שהתמיד נשחט בהארת המזרח, וכמו שהובא לעיל, ואם תאשר כפרש״י שהארת המזרח היא הנץ החמה, אין אנשי משמר מקדימין כלל בקריאת שמע קודם היום, שהרי לאחר שהיטת התמיד והקיבתו היו קודאין, כמבואר במס' תמיד, לב ב; ברכות, יא ב; ורש״י שם ד״ה ברכו ובו,. טו) בם׳ מבוא השמש (והוא חלק א׳ מס׳ מנחת כהן) פ״ב הראיה הה׳. ואפשר שהיתה כ; גם דעת הרמב״ם, ע׳ לעיל הערה יב. טז) "קורם היום" בל׳ רש״י היינו קודם הנץ החמה, שהרי השחר עלה כבר עד שלא נשחט התמיד. וע׳ ביטת ל׳ א׳, תד׳״ה אבוה ובו׳ בשם רש״י; אולם בפ״ש״י שלפנינו גיסי׳. "קודם היום" ולק״ט. ע׳ פני יהושע. אבל בתוספות הרא״ש גרס בפרש״י "קורס היום" ואעפ״כ הבין בו שכונתו קודם עמוד ומוהר ותמה עליו תמיהת התוספות. ולפי דברי רש״י באן לק״ש. זע׳ מכלתא, שמות יב ח י.