Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 34

84 על עריכת פיוש לתלמוד בבלי/ צרכו ודרכו לד הרמב״ן במלחמותיו שנם בידו׳ יש מי שאמר שאין ברייתא זו מוסכמת לדברי הבל ור׳ שמעון בן יוחאי בשם רבי עקיבא חולק עליה. אך הן לא באתי כאן לברר דבר־הלכה, אלא להראות דוגמא של מבוכה רבה במושג מפורסם שכזה — ״עמוד השחר״ — שהכל משתמשין בו כדבר שגור ואין יודע מה טיט, מפני שלא נתפרשיט. מובן הדבר, כי בפרושנו לא יהיה מקום לאריטת־־דברים שכזו כדי לפרוט ולברר כל אותן דעות למן הראשונים ועד האחרונים בראיות ופרכות דיוקים ודקדוקים כדרך שנעשה כאן, אלא צריך שיבוא שם פרוש קצר ומלובן מעין זה: רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוך השחר. קוי אור הראשונים שעולים במזרה בסוף הלילה ונקראים אילת השחר» הולכים ומתרחבים לאהר שעה עד שנראים כעמוד־אור שקורץ לו עמוד השחרב. והוא כשעור שעה לפני הנץ החמה ג. י״א שעמוד זה נקרא בלשון חכמים הארת פני המזרחי וי׳א שהנץ החמה נקרא כן־ וי״א שהארת פני המזרח בין שניהם היא, עמוד השחר קודם לה והנץ החמה מאוחר הימנהי. א) ירו׳ ברכות פ״א ה״א ויומא פ׳יג דד א וב״ר פ״ב בשם ר׳ יוסי ב״ר בון. כ) *מאילת השחר עד עמוד השחר אדם מהלך ד׳ מיליך. פר״ח בשם ירו׳/ פסחים צ״ד ח׳. ג) שהיא שעור ד׳ או ה׳ מילין/ פסחים צ״ג—צ״ד. וע׳ מעיו״ט. ד) הגר״א בשבד׳א ברכות פרא בדא וכן משמעות הרא״ש רפ״ד. ה) רש/,י מנחות ס״ח א׳ בד״ה האיר המזרח וסוכה ב׳י׳ט א׳ בד״ה תרתי. ו) רמב״ן פ״א דברכות/ מלחמות בד״ה תניא וכד. ומג״א אר׳ח פ״ט ס״ק ב׳ ור״א הכהן פימינטיל בס׳ מבוא השמש פ״ב. הלום ראינו מלה אחת שלא נתפרשה כל צרכה, אבל יש בתלמוד גס מאמרים שלמים שאין פרושם מוכן לנו. ולא משום קושי־־לשון או ערבובינרסא, אלא להפך, מפני שנראו בעיני המפרשים כדברים פשוטים ביותר ולפיכך לא נזקקו להם, אולם כשנבוא אנחנו לעיין לא נצא ידי חובת הבנה אלא אם כן נרבה בדיקה. בנוגע למקומות כאלה לא נטעה אם נאמר, שכל הפשוט מחברו צי־ך־פרושו גדול הימט. תוספות־באוד שונות שתו עליו סביב ועיקר־הפרוש לפי הפשט בטל ברובן. מתחלה היה שם עיקד־הפרוש דבר שאץ צריך לאמרו, אבל עכשו לאחר דורות, , כשרבו עליו הוספות־באור ובטלוהו) הוא נעשה לדבר שצריך לגלותו. דוגמא קטנה של מקום פשוט ביותר תעמידט על המטון. שבת, לד א, מתני,: שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר. יט) בשנת תרע״ג נתעורר חבם תלמודי מובהק להוציא לאור תלמוד בבלי במהדורה חדשה בצרוף "באור מספיק הנלקט ממקורות ישנים וגם חדשים אבל היותר נאמנים ומכוונים לעומק פשוטו של הפנים והמתאימים עם ”לשו! לדעת אומרם". ערוך ומסודר בעזרת הכמים מומחים ע״י שלום אלבעק. הוצאת חברת "שוחרי תורה" וורשה". ולא נדפס רק דה אהד במם׳ ברבות בתורת מודעה. בפרוש זה כתוב על עמוד השחר שהוא הארת המזרח, וזה כדעת הגר״א ז״ל, אך בי רבו החולקים.